בן רבקה ועזריאל, נולד ביום ט' באב תר"ץ (3.8.1930) בעיר קוטנו, פולין, והחל ללמוד בגן-ילדים עברי. בשנת 1936 עלה עם הוריו לארץ. למד כ4- שנים בבית-ספר יסודי ברמת גן ואחר-כך עבר לבית-החינוך בשכונת בורוכוב. משסיים את בית-הספר היסודי למד בבית-הספר "תיכון חדש". את הכיתה השמינית סיים בסמינר למורים בירושלים. בגיל 11 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", בן 14 הצטרף לגדנ"ע, ובהיותו בן 15 היה למדריך בקן. היה נער ישר-דרך ששאף לחיים חלוציים וראה את ייעודו בהתיישבות העובדת. הוא החליט להשתלם בהוראה, כדי שיוכל להיות מורה בקיבוץ.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב מיד לשורות הלוחמים. על אף העובדה שנפסל פעמיים לשירות ביחידה קרבית היה משוייך לחיל הרגלים והשריון, והצליח להצטרף לאחד מגדודי הפלמ"ח בחטיבת הנגב. "לא אוכל להסתכל בעיני תלמידי לעתיד לבוא," אמר, "אם אדע בקרב לבי שלא מילאתי את חובתי כצעיר עברי בארץ-ישראל." בשירותו בצבא הצטרף לגרעין "השומר הצעיר" שובל. בגלל מצב בריאותו לא יכול היה לצאת לפעולות קרב, אך לאחר בקשות רבות צורף ליחידה לוחמת. ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) יצא עם חבריו לקרב הראשון, להתקפה על הטור המצרי ליד אשדוד. הכוחות התוקפים נתקלו באש כבדה של המצרים ונאלצו לסגת. אברהם נשאר לחפות על נסיגת חבריו, ואף-על-פי שנפצע המשיך בחיפוי. בקרב זה נפל והוכרז כנעדר.

אחר-כך נמצאה גופתו בסביבת אשדוד והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.