בת עליזה (ג'נין) וראובן, נולדה ביום ו' בחשוון תשכ"א (27.10.1960) באיל. ורד למדה בבית-הספר היסודי בקיבוץ משמר הנגב, ושלוש שנים נוספות בבית-הספר התיכון "אשל הנשיא". בקיבוץ היא עבדה כמטפלת בילדים, ואלה אהבוה מאוד. היא הייתה חברה בתנועת "הנוער העובד והלומד" מכיתה ז' ועד סיום לימודיה בתיכון. ורד הייתה נערה מוכשרת מאוד. היו לה נטיות לכתיבה, ובעיקר לכתיבת שירים. שירים חדשים למדה מפי אמה, שהייתה זמרת מקהלה נלהבת וניגנה להפליא בחלילית.

תחביביה היו רבים: ריקוד, פיסול, תפירה וסריגה, ומלאכות-יד שונות. היא קראה הרבה ושלטה בצרפתית ובאנגלית. חיבה מיוחדת הייתה לורד לתכשיטי זהב וכסף, וקרוביה פינקו אותה במתנות רבות. כשרונה היצירתי התבטא גם בתבשילים הטעימים שבישלה. ובפינתה בבית, היה לה פנקס מיוחד ובו רשמה מתכונים חדשים.

לורד היה יחס מיוחד לאחיה הקטן יובל. היא אהבה אותו בכל ליבה, וטיפלה בו במסירות ובנאמנות.

ורד גויסה לצה"ל בחודש יוני 1978, והוצבה בחיל-הקשר. בעת שירותה עברה קורס אלחוט, והועלתה לדרגת רב-טוראי.

ורד נפלה בעת מילוי תפקידה ביום י"ט בתשרי תש"ם (9.10.1979), והובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ משמר הנגב. בת 19 שנים היא הייתה בנופלה. היא השאירה אחריה הורים ואח.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדה: "ורד הייתה חיילת טובה ומסורה, אחראית ובעלת רצון להצליח בתפקידה".

המשפחה הנציחה את זכרה בתרומה לבית-הכנסת בחולון.