בן פנינה ומשה, נולד בשנת תרפ"ט (1929) בעיר צ'נסטוחוב, פולין. בשנת תרצ"ו עלתה המשפחה ארצה והתיישבה תל-אביב ויצחק למד בבית-הספר העירוני-העממי "נס ציונה". כשגדל והבין עד כמה הוריו עמלים קשה לפרנס את שני ילדיהם התחיל לוותר על משחקים כדי להקל על אמו את העבודה בבית, אך בפעולות תנועת "המחנות העולים" ואחר-כך ב"תנועה המאוחדת" השתתף ברציפות. משסיים את חוק לימודיו בבית-הספר החל לעבוד במוסך לתיקון מכוניות ואת שכרו הביא הביתה. הוא נתקבל ל"הגנה" והתחיל את שירותו בקשר. סיים קורס והמשיך בהדרכה בגדנ"ע. עם חברים יצא להכשרה מגויסת בחולתא כי ראה את עתידו בכפר קיבוצי. הוא נטה שכם לאימונים ולעבודה במסירות ובאחריות והופקד על סידור העבודה בגרעין.

בחורף תש"ח נלחם בגליל העליון בשורות גדוד "הגליל" של הפלמ"ח, לימים אחד מגדודי חטיבת יפתח. בפעולת גמול נגד הכפר איחסניה נפצע קשה ביום ב' באדר ב' תש"ח (13.3.1948). יצחק דרש מחבריו שיניחוהו לנפשו, כי ממילא גמר את תפקידו בחיים, ומת. יצחק הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולתא. לפני מותו אמר לחבריו: "אנחנו ננצח. אין דרך אחרת. אנו נסיים את המלחמה בניצחוננו".

זכרו הועלה בחוברת "לזכר חברים" שהוציא הגרעין שלו.