בית העלמין הצבאי הר הרצל

תכנון בית הקברות בהר הרצל החל בקיץ 1949, במקביל לתהליך הבאת עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל לפסגת ההר. באותה עת נקבע כי במורדות ההר ייכון בית הקברות הצבאי של בירת ישראל. הקמתו של בית העלמין הצבאי נמשכה כשנתיים והמצבה הצבאית הראשונה הוצבה בנובמבר 1951.בשל מיקומו הטופוגרפי והסמלי של הר הרצל בפאתיה המערביים של ירושלים, הוקמו במקום זה אתרי זיכרון ייחודיים: אנדרטאות לציון הגבורה היהודית במאבק בגרמניה הנאצית; יד זיכרון לנספים במפעל ההעפלה; חלקות מיוחדות כזו של צנחני הישוב שנשלחו לאירופה הכבושה להצלת בני עמם מידי הנאצים; והאנדרטה הממלכתית לחללי פעולות האיבה והטרור.בשנת 1952, נחנכה חלקת גדולי האומה, מקום מנוחתם של נשיאי המדינה, ראשי הממשלה, ויושבי ראש הכנסת ובני זוגם.בשנת 2003, הוקם בהר הרצל גן הנעדרים לזכר חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. במרכז הגן קיר השמות למאות חללי מערכות ישראל שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה ומקום קבורתם לא נודע. בצידו הצפוני של הגן מונחות כריות מצבה לזכר החללים. מדי שנה בשנה, ביום ז' באדר- יום פטירתו של משה רבנו על פי המסורת, נערך במקום הטקס הממלכתי הרשמי לנעדרים במערכות ישראלבשנת 2017 הוקם בהר הרצל היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל שהינו אתר הנצחה ייחודי של כלל הנופלים במערכות ישראל מראשית ההתיישבות הציונית ועד ימינו אנו.בשילוב הייחודי המתקיים בהר הרצל של מקום מנוחתם של מנהיגי התנועה הציונית עם חלקות הנופלים במערכות ישראל ועם חלקת גדולי האומה, מבטא בדרך נוגעת ומרגשת את המשכיות מפעל התקומה ואת החזון הציוני בהגשמתו.בבית העלמין, קבורים חללים אשר נפלו במלחמות ישראל, וכן חללים שנפלו בעת שירותם, בפעילות מבצעית ובנסיבות אחרות