צעדת השביל המחבר
"השביל המחבר" הינו מסע בזמן המחבר בין יד ושם להר הרצל, בין גלות וחורבן לחיים של בניין ותקווה במולדת העם היהוד.
מאז נחנך ה"שביל המחבר " באפריל 2003. מתקיימת, מדי שנה "צעדת השביל המחבר" בהשתתפות מאות בני נוער תלמידי של"ח וידיעת הארץ. הצעדה מאורגנת על ידי הגופים ששיתפו פעולה במימוש הרעיון. הצעדה הראשונה נערכה בניסן תשס"ד (אפריל 2004) בהשתתפות 1,500 בני נוער מהארץ ומהעולם ונחתמה בטקס חנוכת האנדרטה לחללי 'נצר אחרון' במעמד שר הביטחון דאז, רא"ל (מיל') שאול מופז.
בצעדת השביל המחבר אנו יוצאים למסע בזמן ובזיכרון היהודי, כי השביל הזה, המחבר בין יד ושם להר הרצל, הוא גם השביל המחבר בין שם לכאן, בין הפזורה היהודית למולדת העם היהיודי, בין גלות וחורבן בנכר לחיים של בניין ותקווה במדינת ישראל המתחדשת.
המסע הזה מתחיל בבקעת הקהילות, עובר ונוגע בקרונות המוות בדרכם אל מחנות ההשמדה, בנס המרד שהונף בגטו, ועולה ומטפס בשביל המחבר אל יד הזיכרון לחללי נצר אחרון, אנדרטה לאותם ששרדו את השואה ונותרו אחרונים ויחידים מכל משפחתם, שעלו לארץ, לבשו מדים ונפלו בשדות הקרב.
מכאן נמשיך במסע אל ספינות המעפילים החותרות בים לעבר המולדת, אל גבורת מתנדבי היישוב שצנחו להציל נפשות מן התופת ונסיים בחלקת גדולי האומה, מקום מנוחתם האחרונה של ראשי המדינה ומנהיגיה. מקום שהוא סמל לריבונות הישראלית החדשה ולהתגשמות החזון הציוני במדינת ישראל המודרנית.
1. בקעת הקהילות
היא נקודת היציאה למסלול. על קירות האתר מונצחים שמותיהן של יותר מ-5,000 קהילות ישראל בגולה שנהרסו בשואה, המחשה מרגשת לגודל ממדיה של הפזורה היהודית ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה וזכר לעולם יהודי שהיה ואיננו.
2. אנדרטת הקרון - יד למגורשים
אנדרטת הקרון הוקמה לזכרם של מיליוני יהודים, גברים ונשים, זקנים וילדים שהועמסו בכוח הזרוע על קרונות המשא והובלו מכל רחבי אירופה אל מחנות ההשמדה. קרון המוות ניצב על סף התהום והכיליון, אך הוא מסמל את התקווה בהשקיפו אל נופיה של ירושלים, בירת ישראל.
3. האנדרטה לשואה ולגבורה
לאנדרטה זו, יצירתו של הפסל היהודי נתן רפפורט, שני חלקים: בצד האחד המצעד האחרון, שיירה מורכנת של יהודים מובלת אל גורלה, ובצד האחר ההתקוממות בגטו, הלוחם היהודי שאמר לא עוד והניף את נס המרד במכונת ההשמדה הנאצית.
יד ושם
אתר הזיכרון הלאומי לקורבנות השואה הוקם בשנת 1953 על השלוחה המערבית של הר הרצל. חלק זה של ההר נקרא מאז "הר הזיכרון". יד ושם שמה לה למטרה להנציח את זיכרון השואה ולהנחילו לדורות הבאים בדרכים שונות ומגוונות: תיעוד ומחקר, איסוף מסמכים וחפצים, גביית עדויות ופרסומן, איסוף שקדני ושיטתי של שמות הנספים ותצוגות רבות רושם במוזיאון ובאתרי ההנצחה סביבו.
4. אנדרטה לחללי נצר אחרון
אנדרטה לחללי מערכות ישראל, ניצולי שואה שנותרו נצר ושריד אחרון למשפחתם, שחוו על בשרם את איימי השואה, עלו לארץ, התגייסו לשורות הצבא ונפלו במלחמה. האנדרטה לחללי נצר אחרון הוקמה בקצה השביל המחבר, בנקודה הסמלית שבין אתר ההנצחה למעפילים לחלקת גדולי האומה.
5. יד לנספים באניית המעפילים "סלבדור"
בחורף 1940 יצאה אניית המעפילים "סלבדור" מנמל ורנה בבולגריה בדרכה לארץ ישראל. בבוקר ה-12 בדצמבר נקלעה האנייה לסערה קשה והתנפצה אל הסלעים. חלק מנוסעיה, ביניהם ילדים, טבעו בים. סיפור "הסלבדור" הוא סיפור מאמציה הנואשים של הפזורה היהודית באירופה להיחלץ ממלכודת המוות הנאצית ולהגיע לחוף מבטחים בארץ ישראל.
6. צנחני הישוב בארץ לאירופה הכבושה
מתנדבים מבני הישוב היהודי הקטן בארץ צנחו לתוך אירופה הכבושה לסייע במלחמה בנאצים להציל את אחיהם היהודים. חלקם נפלו בשבי ומתוכם הוצאו להורג. יד הזיכרון לצנחני הישוב בבית העלמין הצבאי בהר הרצל היא סמל להתגייסות, גם נוכח פני הסכנה הגדולה, לעזרתם של אחים יהודים באשר הם שם.
7. חלקת גדולי האומה
חלקה זו היא מקום מנוחתם האחרונה של ראשי האומה ומנהיגיה, נשיאי המדינה, ראשי הממשלה ויושבי-ראש כנסת ישראל. מקום זה, ששנותיו כמעט כשנות המדינה, מייצג את הריבונות הלאומית המתחדשת במדינת ישראל. במקום זה מגיעה הצעדה לסיומה.
הר הרצל
בקיץ 1949 הובאו עצמותיו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, ונטמנו בפסגת ההר המשקיף על ירושלים ממערב, לימים הר הרצל. באותה עת נקבע כי במורדות ההר יכון בית העלמין הצבאי של בירת ישראל. בשנת 1952 נחנכה בהר חלקת גדולי האומה.