מוצב החרמון נפל לידי הסורים ביום הראשון למלחמת יום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973). כעבור יומיים תקפה חטיבת גולני את החרמון אך נבלמה על ידי הסורים. לקראת סיום המלחמה, בליל 21.10.1973, תקף צה"ל בשנית: כוח צנחנים הגיע במסוקים למוצב החרמון הסורי וצר על הסורים ממזרח, כוח מחטיבת גולני עלה מכיוון מערב לאחר שמיעת תדריך מפקד החטיבה, אמיר דרורי: "הפסקת האש קרובה ויש לפעול במהירות. החרמון הוא העיניים של המדינה." לאחר שעות של לחימה כבש צה"ל את החרמון בצהרי כ"ו בתשרי תשל"ד, 22.10.1973.בין הלוחמים בהר היו חיילי גדוד "אריות הגולן" של גולני. באנדרטה מונצחים 19 הנופלים מהגדוד בשתי ההתקפות על החרמון.
אנדרטה ללוחמי גדוד "אריות הגולן" שנפלו בחרמון במלחמת יום הכיפורים
הר החרמון
האנדרטה בראש גבעה בכניסה לאתר החרמון ולמפקדת החטיבה המקומית, צופה אל הכביש העולה להר. זהו סלע דולומיט אשר הובא ממחצבות הגלבוע וגובהו כ-5 מטרים. בחזית הסלע מפוסלת מעין כף יד ועל פרקי אצבעותיה מסותתות לוחיות, בכל לוחית פרטי אחד הנופלים. מימין ליד סמל הגדוד, משמאל שם הגדוד ובשורש כף היד נכתבו מילותיו של המשורר יצחק שלו: "בהבקיעם אל השיא לעקור אויב נפלו בנים. טל נעורים על ראשם וטל חרמון."
המקום נגיש חלקית, יש לעלות במדרגות.הגעה לחרמון מכביש 98. ההנצחה אחרי שערי הקופות בכניסה לאתר החרמון, ממזרח לכביש 98.
נגישות: לא
תמונת האנדרטה וסביבתה נכונה לעת צילומה. במידה והתמונה אינה מייצגת עוד את האנדרטה, נבקשכם לפנות אלינו בקישור הבא 