במשך מאות שנים הייתה צפת עיר מעורבת, בה חיו יהודים לצד ערבים. ערב מלחמת העצמאות האוכלוסייה היהודית היוותה עשירית מכ-15,000 התושבים, והתרכזה ברובע היהודי שבצפון-מערב העיר. ביום 16 באפריל 1948 פינו הבריטים את העיר ולוחמי הפלמ"ח, יחד עם לוחמי חיל השדה של ההגנה, האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) ותושבי הרובע היהודי, התייצבו בעמדות הגנה סביב הרובע כדי להדוף את התקפות הערבים.ביום 28 באפריל החל מבצע "יפתח" בגליל העליון והמזרחי, במסגרתו הוחלט לכבוש את הרובע הערבי בצפת. המצודה הסמוכה לכאן הייתה בידי הערבים, וכיוון ששליטה במצודה הבטיחה את השליטה בעיר הוחלט לכובשה. בליל 5/6 במאי פתחו כוחות הפלמ"ח בהתקפה על המצודה אך כשלו. כעבור שלושה ימים הם יצאו לניסיון נוסף, שהצליח לאחר קרב עז אשר נמשך כ-40 שעות. ביום א' באייר תש"ח (10.5.1948) נטשו הערבים את האזור ועד הערב השתלטו מגיני הרובע על כל העיר. בקרבות לשחרור צפת נפלו למעלה מארבעים איש.האנדרטה מנציחה את הנופלים בשחרור צפת במלחמת העצמאות ואת נשקם של משחררי העיר.
אנדרטת ה"דוידקה"
צפת
האנדרטה ברחבה קטנה לצד הכביש, מהמקום נשקף נוף נרחב.במרכז האנדרטה מוצבת על חומת אבן מרגמת ה"דוידקה", מרגמה שחורה שהקנה שלה פונה מעלה. זוהי מרגמה מתוצרת תעש שנקראה על שם ממציאה, דוד ליבוביץ. במלחמת העצמאות היא הוצבה בבית הכנסת של האר"י הקדוש ומשם הפגיזה את הוואדיות המקיפים את צפת. פגזיה אולי לא גרמו נזק רב אך הקימו רעש גדול, שגרם לפחד ומנוסה מהאזור של רבים מהערבים שהקיפו את העיר וחיכו לנפילתה. בכך מילאה המרגמה תפקיד מכריע בסיוע לכוחות הלוחמים לשחרור צפת.על קיר אבן מימין למרגמה חקוק הפסוק: "הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומת נחושת" (ירמיהו א', י"ח).
המקום נגיש לכל.ההנצחה ברחוב ירושלים בצפת, מול בניין המשטרה הישן וליד בניין העירייה.
נגישות:
כן 
תמונת האנדרטה וסביבתה נכונה לעת צילומה. במידה והתמונה אינה מייצגת עוד את האנדרטה, נבקשכם לפנות אלינו בקישור הבא 