מרגמת הדוידקה פותחה בראשית מלחמת העצמאות על ידי דוד ליבוביץ, שהיה הנַשק של ה"הגנה" בחזית הדרום, ונקראת על שמו. היא פותחה בשני דגמים: הקל, עם פגז במשקל 12 ק"ג וטווח 750 מטר, והכבד, עם פגז במשקל 37 ק"ג וטווח של 350 מטר (וכעבור זמן מה, אחרי שיפור, ניתן היה להגיע לטווח של כ-900 מטר). המרגמה הופעלה לראשונה בהתקפה על אבו כביר ב-13 במארס 1948. לאור הצלחתה - לאו דווקא בכוח ההרס שלה אלא בהשפעה הפסיכולוגית של רעם הדוידקה - יוצרו מרגמות נוספות (בסך הכול יוצרו שש מרגמות) והופעלו במלחמה בירושלים, בצפת, בחיפה ועוד. בירושלים היתה ה"דוידקה" נשקם הכבד ביותר של מגיני העיר עד להופעת תותחי צה"ל ביולי 1948.
אנדרטת ה"דוידקה", להנצחת נשקם של מגיני העיר
ירושלים
ההנצחה על במה רבועה בכיכר במרכז ירושלים, סביבה עצים, מזרקה קטנה וכמה ספסלים. בחזית הבמה, על בסיס בטון, ניצבת המרגמה. מאחוריה קיר מלבני בו משובצים סלעי ירושלים במראה המזכיר כובע גרב - שהיה נפוץ בין הלוחמים בימי מלחמת העצמאות. במרכז הקיר מובאים דברי הנביא ישעיהו: "וגַנותי אל העיר הזאת להושיעה..." (מלכים ב' י"ט, ל"ד).
המקום נגיש לכול. כיכר הדוידקה (כיכר החירות בשמה הרשמי) נמצאת במפגש הרחובות יפו - הנביאים - כי"ח בירושלים, מול מרכז כלל.
תמונת האנדרטה וסביבתה נכונה לעת צילומה. במידה והתמונה אינה מייצגת עוד את האנדרטה, נבקשכם לפנות אלינו בקישור הבא 