יד זיכרון לנופלים בהפצצות האויב את העיר במלחמת העולם השנייה

בחודש יוני 1940, 9 חדשים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה, הצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה. השליט האיטלקי מוסוליני הכריז "הסגר טוטאלי" על מושבות בריטניה ושטחי חסותה, בהם ארץ ישראל. החל מחודש יולי 1940 ועד סוף שנת 1941 הופצצו תל אביב, חיפה ואזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה כ-15 פעמים ע"י מטוסים איטלקיים שהגיעו מרודוס או מיוון (איטליה שלטה ברודוס, וב-1941 פלשה ליוון). מספר הפצצות היו קטלניות וגרמו למאות הרוגים - יהודים, ערבים וחיילי המנדט הבריטי. שתי הפצצות קטלניות היו בתל אביב: ביום שני ו' באלול ת"ש (09.09.1940) אחר הצהריים הפציצו מטוסים איטלקיים את תל אביב. 14 פצצות הוטלו על הכפר סומייל וכ-60 פצצות על מרכז תל אביב, באזור הרחובות המלך ג'ורג'-בוגרשוב-פינסקר. נגרמו נזקי רכוש כבדים, מאות נפצעו ו- 130 איש נהרגו, בהם 122 יהודים שבהם אזרחים ואנשי ההגנה; בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי י"ז בסיון תש"א (12.06.1941) הפציצו מטוסים איטלקיים מחצות במשך כשלוש שעות את חיפה ותל אביב. רוב הפצצות נפלו לים או בשטחים פתוחים, אך פצצה אחת פגעה בשעה שתיים בלילה פגיעה ישירה ב"בית האינוולידים" - מוסד סיעודי ומעון למבוגרים ששכן בבניין ישן בן שתי קומות ברחוב מרמורק פינת ביל"ו 54 בתל אביב, ובו שהו כ-40 מבוגרים ונכים עם צוות המקום. הבניין נהרס ואף בנינים שכנים נפגעו. 20 משוכני הבניין נפצעו ו-13 נהרגו. בכיכר מיכאלס, המקום המזרחי ביותר אליו הגיעה ההפצצה הראשונה וסמוך מאוד למקום ההפצצה השנייה, הוקמה הנצחה לחללי שתי ההפצצות.