העיר לוד קיימת ומיושבת ברציפות מזה אלפי שנים. התיישבות יהודית החלה בה בשנת 1885, אך המתיישבים עזבו בפרעות תרפ"א (1921) וערב מלחמת העצמאות זו הייתה עיר ערבית שלפי החלטת האו"ם שויכה למדינה הערבית.במהלך מלחמת העצמאות שימשה לוד בסיס לכנופיות ערביות שיצאו להתקפות על יישובי הסביבה. בתמוז תש"ח (יולי 1948), במהלך מבצע "דני", כבש צה"ל את לוד.מיד לאחר המלחמה הוכרה לוד כעיר. מונה כיום כ-67,000 איש.הכיכר מנציחה את בני העיר אשר נפלו בכל מערכות ישראל.
כיכר הבנים
לוד
ההנצחה בכיכר תנועה מוקפת דשא שבמרכזה עצי דקל. על הדשא מצבת אבן גבוהה ורחבה שקצהה הימני העליון מוגבה מעט. בראש חזית המצבה המסותתת סמלי יד לבנים ועיריית לוד ובמרכז המצבה, בתוך מסגרת לבנה, פרטי ההנצחה והמשפט: "הרוגי לוד אין כל ברִיה יכולה לעמוד במחיצתם" (מסכת תענית, דף י"ח עמוד ב').
המקום נגיש לכל.ההנצחה במפגש הרחובות הנשיא - הרצל - החשמונאים בלוד.
נגישות:
כן 
תמונת האנדרטה וסביבתה נכונה לעת צילומה. במידה והתמונה אינה מייצגת עוד את האנדרטה, נבקשכם לפנות אלינו בקישור הבא 