בן מלכה ואברהם. נולד ביום י"א באלול תש"ן (1.9.1990) בבאר שבע. בן הזקונים במשפחה בת חמישה ילדים, אח לברוך, ציון, סיגלית ואלירן.

גילי הגיח לאוויר העולם במהירות, טרם שאימו הספיקה להגיע לבית החולים. "הגיע אלינו בהפתעה של ממש", כתבו הוריו, "ללא התרעה מראש רצה לצאת אל העולם". מיד לאחר היוולדו החזיק אותו אביו ביד ימין, ולכן ניתן לו השם – ימין גילי. מילדותו רוב האנשים קראו לו בשמו השני, גילי, ואביו העדיף את שמו הראשון, ימין. לאחר בר המצווה בחר גילי להישאר עם שם זה, וסביבתו כיבדה את בחירתו.

הוריו, יוצאי אתיופיה, גידלו את הילדים ברוח המסורת היהודית והישראלית, והמשפחה חגגה את כל חגי ישראל לפי ההלכה.

גילי גדל והתחנך בבאר שבע. למד בבית הספר היסודי "גבים" ולאחר מכן למד ב"מקיף י"א על שם רבין". היה תלמיד ממושמע עם הישגים טובים, מאוד אהב ללמוד היסטוריה. "תמיד הייתה לו הנכונות ללמוד משהו חדש", כתבו הוריו, "בעיקר אהב לקרוא בתנ"ך, שסקרן אותו ולימד אותו הרבה לגבי החיים". הוא ברר את חבריו בקפידה ונהג לחפש את הפינה השקטה שלו. מוריו הכירו אותו כילד מופנם שממעט לדבר בכיתה. בבית חש חופשי יותר ולעיתים הצליחה אימו לדובב אותו כדי שיספר על תחושותיו.

הוא היה ילד שקט, ביישן ונוח, "ילד בית של ממש" כדברי הוריו. נהג לבלות עם המשפחה ועזר הרבה בעבודות הבית. ילד מקסים ומאוד מחובר לגדולים ממנו, אשר העריך וכיבד עד מאוד את הוריו. למד מהם דרך ארץ והיה לנער נעים הליכות, מנומס ובוגר לגילו. מיעט לבקש דברים לעצמו, תמיד שאף לעזור ולתרום בבית ככל יכולתו. גילי היה עקשן מאוד, וברגע שהחליט דבר-מה לא היה ניתן לשכנעו אחרת.

הקשר עם אֶחָיו היה קרוב, במיוחד עם אלירן המבוגר ממנו בשנתיים ועם סיגלית המבוגרת ממנו בארבע שנים. גילי אהב לבלות איתם בבית, לצחוק לדבר וליהנות יחד. היה לו חוש הומור מפותח, כך למשל כתב בפייסבוק: "מזל שלשכנים שלי יש אינטרנט אלחוטי, אחרת לא הייתי יודע איך קוראים להם. לאחד מהם קוראים default. נכון, זה שם מוזר אבל הוא הכי יעיל". ובפרסום נוסף כתב: "ביום ראשון אני מצטרף לאנשים שמסתובבים כל היום עם חיוך על הפנים ואין להם מה לעשות בחיים (אי אפשר לנצח אותם, אז אני מצטרף אליהם)".

בשעות אחר הצהריים נהג לשחק במחשב בחדרו ולקרוא ספרים. לפעמים ישב עם מילון עברי-אנגלי כדי לשפר את רמתו בשפה האנגלית, והוא אכן הגיע לשליטה גבוהה בשפה. אימו קיוותה שלאחר השירות הצבאי יוכל ללמד אותה אנגלית. אביו העריך את אהבתו ללימודים ואת ידיעותיו, וכשהשניים הלכו לבית הכנסת יחדיו הבן הכיר היטב את הכתוב וסייע לאביו בקריאה.

גילי אהב מאוד מוזיקה. לא פעם היה מסתגר בחדרו ומתמסר להאזנה למוזיקה המגוונת שהכיר – קלאסיקות של רוק, פאנק וג'אז.

תחביביו הנוספים היו בישול ואפייה. הוא הירבה לבשל לבני משפחתו אך העדיף לעשות זאת בעצמו, ללא עזרה מאימו. בהיותו במטבח נהג לומר לה בביטחון, "אני יודע מה אני עושה", ואכן ידע ופינק את אוהביו בכל מיני עוגיות ומאכלים טעימים.

גילי רצה להתגייס לשירות קרבי, אף על פי שאביו ביקש ממנו שישרת קרוב לבית משום שאֶחָיו הגדולים כבר שירתו ביחידות קרביות. ביום 1.4.2009 הוא התגייס לצה"ל ושובץ בקורס נהיגה. לאחר מכן שירת כנהג ביחידת הובלה בחיל הלוגיסטיקה במתכונת של שבוע בבסיס, שבוע בבית. הוא ניסה לעבור לתפקיד נהג במשמר הגבול, אך לא סיפר זאת להוריו כדי לא להדאיגם.

גם בצבא שמר גילי על פרטיותו. מאחר שאהב מאוד לעסוק במחשבים, הוא לקח איתו את המחשב לבסיס.

חלומו היה ללמוד באוניברסיטה בתום השירות הצבאי. על חלומותיו לקראת השחרור הקרוב מצה"ל כתב בדף הפייסבוק שלו: "להיות בן עשרים ושתיים, להיות אחרי הבגרויות, אחרי השחרור, אחרי הטיול בדרום אמריקה. להתחיל משפטים במילה 'בברזיל' ולדעת שהוריך, שפעם חשבת שיודעים הכול, מעולם לא שיחקו כדורגל כשהם יחפים על החוף בקופקבנה. לזכור מה אמרת לתוך שערה של רייצ'ל מתחת למפלי האיגואסו ולתהות לרגע אם היא שמעה או שהמים החרישו את קולך. להגיד לעצמך לבדוק בפייסבוק מה שלומה של רייצ'ל. ולהבין, לראשונה בחייך, שיש אנשים שאתה אוהב ולעולם לא תפגוש".

במוצאי שבת, 10.3.2012, התקשר אליו אביו ושאלו מדוע אינו חוזר הביתה. גילי השיב שהוא מעדיף להישאר בבסיס עד תום שירותו – שכן היה זה שבוע לפני מועד שחרורו מצה"ל.

סמל ראשון גילי תמנה נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ז באדר תשע"ב (11.3.2012). בן עשרים ואחת וחצי היה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר הורים, שלושה אחים ואחות.

כתבו הוריו: "גילי. חייך נקטעו מהר כל כך, כמו פרי שעוד לא הספיק להבשיל. הגעגועים העזים לראות את החיוך המלא שמחה ואושר רק גוברים והולכים, לתת עוד חיבוק אחרון ולהגיד כמה הרבה אנחנו אוהבים. היית לנו בן ואח לתפארת, מקור לגאווה. אוהבים אותך תמיד ומתגעגעים כל כך".

גילי מונצח בבית "יד לבנים" בבאר שבע, עיר מגוריו.