בן יעקב. נולד בשנת תר"י (1850) בביאליסטוק, פולין. בבית אביו התחנך על ברכי המסורת ולימים הוסמך לרבנות. כמקצוע בחר במלאכת הנפחות, שלמד בשקידה רבה. בשנת 1883 נשא אשה ואז עלה לארץ-ישראל בגפו כדי לתור תחילה את הארץ ולהכין מקום למשפחתו. ארבע שנים עבד בנפחות וחקלאות במקוה ישראל ובראשון לציון. היה בין חברי הקבוצה הראשונה שרכשה חלקות ב"נחלת ראובן", נחלתו של ראובן לרר, החלוץ למושבה נס ציונה לעתיד לבוא. המתיישבים התגוררו יחדיו בחצר החאן ואברהם היה יחיד בהם שבנה במו ידיו את בקתתו-ביתו על אם הדרך לראשון לציון. לנחלה קטנה זו הביא בשנת 1887 את משפחתו מביאליסטוק. באותה שנה היה החורף קשה. מפחד השיטפונות והקור העביר אברהם את משפחתו לחצר החאן. והוא עצמו נשאר לשמור על מקום מגוריו והנפחיה שממנה התפרנס. ביום י' בטבת תרמ"ח (1887), נהרג בבקתתו על יד מרצחים אחרי התנגדות עזה מצדו תוך שימוש בגרזינו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של ראשון לציון. הניח אשה וארבעה ילדים.