בן שרלוט ואברהם, נולד ביום כ"ב בסיוון תרפ"ז (22.6.1927) בעיר איסטנבול, תורכיה. בהיותו בן שלוש עזבו הוריו את תורכיה ועברו לגרמניה בדרכם לצרפת. בצרפת חי עד גיל 16, ביקר בבית-ספר תיכון, הצטיין בלימודיו ומוריו וחבריו חיבבוהו. ב-1943, עם פלישת הנאצים לצרפת של וישי, חזר עם משפחתו לתורכיה, ואחר כמה חודשים עלו לארץ-ישראל. שלושה שבועות אחרי שהגיעו לארץ מת אביו, והוא נאלץ להפסיק את לימודיו ולפרנס את אמו ואחיו הצעיר. בערבים למד והצליח לרכוש לו את השפות עברית ואנגלית. היה פעיל מאוד ב"הגנה" ועלה לדרגת מפקד כיתה, הצטיין באומץ-לבו והלך לכל מקום-סכנה.

באחת ההתקפות הקשות על נווה יעקב (בהרי ירושלים) התנדב להוריד אלונקה לאחד מאנשיו הפצועים ואז נפגע בכדור ומת כעבור שעתיים, ביום י"ז באדר ב' תש"ח (28.3.1948). הובא לקבורה בבית-הקברות סנהדריה בירושלים. שלושה חודשים מאוחר יותר נפל גם אחיו הצעיר דויד.

ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.