בן קלרה ואהרון. נולד ב - 4/9/1939 בקזבלנקה שבמרוקו וסיים שם את לימודיו. כחלוץ לפני המשפחה עלה עם אחיו ארצה בשנת 1956 ורק לאחר שלוש שנים הצטרפו אליהם שאר בני המשפחה. מיד עם עלותו נתקבל לאולפן בקיבוץ הגושרים ושנתיים התגורר בקיבוץ ולמד את השפה העברית.

בתחילת יולי 1958 התגייס לשירות סדיר בצה"ל. לאחר סיום שירותו שוחרר והשתקע בעכו. הוא התחיל לעבוד ב"מפעלי צינורות המזרח התיכון", שם עבד עד יום נפלו. שרל , היה אדם אופטימי ואוהב חיים. חבריו הרבים נהרו אחריו ובמסיבות ליל שבת שערכו החברה היה שרל במרכז השמחה. הוא היה אוהד של קבוצת הכדורגל המקומית " הפועל עכו " ונלווה אליה לכל מקום, הצטער על כישלונותיה ושמח בניצחונותיה. במרוצת השנים התבסס בעכו, נשא לו אישה והקים בית לתפארת. הוא היה אב מסור ונאמן למשפחתו וגם במקום עבודתו שבעו ממנו נחת. הוא היה דייקן ושקדן, שאף לרכוש ידע ובקיאות בעבודה כדי להתקדם.

שרל השתתף במלחמת ששת הימים כרגם ביחידת מרגמות בינוניות ולאחר המלחמה הוענק לו אות מלחמת ששת הימים. גם לאחר המלחמה היה נקרא לתקופות של שירות מילואים ותמיד הלך בגאווה תוך רצון לתרום ולשרת . ביום ו' בכסלו תשל"א (4.12.1970), נפל בעת שירות מילואים במלחמת ההתשה בקו בר-לב . שרל הותיר אישה בהריון וארבעה ילדים קטנים . הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנהריה. אלמנתו ילדה בת שנקראה על שמו שלא זכתה להכירו - שירלי.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "במשך כל שנות שירותו בגדוד הצטיין כחייל מסור ונאמן, היה אהוד על חבריו ומפקדיו. - - - התנדב למלא כל תפקיד שהוטל עליו ומעולם לא השתמט ממילוי משימה".