בן רומה ושמעון, נולד בשנת 1927 בצנעא, בירת תימן. את ראשית חינוכו קיבל ב"חדר", אולם בהיותו בן עשר נאלץ להפסיק את לימודיו והחל עובד באריגה. בעודו צעיר נתייתם מאביו ואז החליט לעלות ארצה בכל מחיר. הוא התחפש לערבי והגיע לאחר תלאות מרובות לעדן, ומשם, בעזרת אחיו, עלה בשנת 1945 לארץ-ישראל. עם בואו ארצה יצא אל המושבה הרצליה והחל לעבוד בעבודה חקלאית. משנסתיימה עבודה זו עבר לחולון והחל לעבוד במקצועו - האריגה. צדוק היה צנוע, נחבא אל הכלים וחביב על כל יודעיו. כאשר הצטרף אל שורות ה"הגנה" התמסר לתפקידיו במסירות ובאמונה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתנדבים ושירת בחטיבת "קריתי". צדוק השתתף באומץ-לב בהגנת חולון ובת ים וכן במבצע "חמץ" לכיתור יפו. אחר-כך צורף אל מגיני שכונת מולדת והיה בין כובשי כפר הפורעים יאזור. ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) היה בין מגיני מחנה סרפנד (צריפין) ובהתקפה שערך האויב על המחנה נפגע בצרור כדורים ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.