בן שרה ואהרון (אלפרד). נולד ביום כ"ב באב תש"ח (27.8.1948) בבומביי שבהודו.

דוד גדל בהודו עד גיל שבע-עשרה. בשנת 1966 עלה לישראל בגפו ונקלט בקיבוץ תל יוסף.

ב-9.9.1966, לאחר מספר חודשים בקיבוץ, התגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל הים בתפקיד נהג שלוש שנים. שוחרר משירות סדיר בספטמבר 1969, ולאחר מכן הוצב ליחידת מילואים בחיל האוויר, בגדוד נ"מ (נגד מטוסים) 885.

זמן קצר אחרי שחרורו נשא לאישה את מרגלית. בני הזוג הקימו את ביתם בנצרת עילית, שם נולדו להם ארבעה בנים: איתן, אייל, אורן ואמיר.

דוד היה אב מסור ונאמן, אשר השקיע את מירב מרצו בביתו ובילדיו. אדם חברותי, טוב לב, שמח ומלא חדוות חיים. בשעות הפנאי שלו התנדב לעזור בהוראת השפה האנגלית בבית הספר של ויצ"ו. כן היה לאורך שנים פעיל בקהילת יוצאי הודו ועשה רבות בשכנוע היהודים שנותרו שם לעלות לארץ האבות.

אחד מתחביביו העיקריים היה איסוף בולים. בנוסף נהג להאזין למוזיקה ולצייר, ויותר מכול נמשך לטיולים בחיק הטבע.

ביום 23.11.1982, בימי המתיחוּת לאחר החודשים הראשונים של מלחמת שלום הגליל, נקרא רב-טוראי דוד לשירות מילואים. בהיותו בכביש הסרגל, בדרכו למגידו, הוא נפגע באורח אנוש בתאונת דרכים. דוד סבל מפצעים קשים, מפגיעה מוחית ומשברים נוספים בגופו. לאחר שאושפז כחודש ימים בבית החולים "העמק" שבעפולה עם פגיעה מוחית הידרדר מצבו, הוא איבד את הכרתו והועבר לבית החולים "לווינשטיין" שברעננה, שם נפטר.

דוד-עמנואל אשטון נפטר ביום ט"ז באב תשמ"ד (14.8.1984). בן שלושים ושש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנצרת עילית. הותיר אישה וארבעה בנים, הורים, אח ואחות.

דוד מונצח באנדרטת נופלי חיל האוויר שהוקמה בהר הטייסים ובעירו נצרת עילית, באנדרטה לנופלים בני העיר ובבית יד לבנים.