בנם של יפה וחיים. נולד בשנת תרפ"ח (1928) בגרמניה.

כאשר היה בן שש, עלה שמואל (שמוליק) לישראל יחד עם אימו ואחותו. הוא למד בבית ספר יסודי בנשר ולאחר מכן בבית הספר התיכון "טבע" בקיבוץ יגור.

בהיותו בן כשבע-עשרה שמואל התנדב לשרת בצבא הבריטי, ובמשך כשנתיים, במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת במצרים.

לאחר שהסתיימה המלחמה הוא הצטרף לארגון ההגנה ושירת בשירות המודיעין של הארגון (ש"י), שבמסגרתו תרם לביטחון היישוב היהודי בישראל.

עם קום מדינת ישראל במאי 1948 שמואל התגייס לצה"ל ונמנה על מקימי חיל האוויר, היה מדור החלוצים אשר תרמו להקמת אחד מיסודותיה המרכזיים של מערכת הביטחון במדינה הצעירה.

במסגרת חיל האוויר הוא המשיך בתום השירות הסדיר לשירות קבע. שירת במשך שלושים וארבע שנים, השתתף במלחמות ישראל ומילא תפקידים משמעותיים בתחומי המבצעים, הפיקוד וההדרכה. בין היתר שימש בתפקידי ניהול בכירים והיה שותף להכשרת דורות של חיילים במסגרת הקמת מערכי הדרכה ובתי ספר מקצועיים בחיל האוויר.

תרומתו רבת השנים לחיל האוויר ולביטחון המדינה התאפיינה במסירות, במקצועיות ובאחריות רבה. אהבתו לחיל הייתה עמוקה וליוותה אותו כל חייו.

בשנת 1982 פרש מצה"ל בדרגת רב-סמל בכיר (רס"ב). מאז פרישתו עסק בפעילות ציבורית בארגון ההסתדרות בקריית חיים, מקום מגוריו. בהמשך, פעל גם כנציג בקרן תנועת העבודה וסייע לפנסיונרים לממש את זכויותיהם.

במהלך השנים נישא ונולדה בתו טליה, ששמואל היה עבורה אבא אוהב ומסור.

שמואל רוסק נפטר ביום א' בסיוון תשע"א (3.6.2011). בן שמונים ושלוש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביסעור. הותיר אחריו אישה ובת.

בתו ושני נכדיו המשיכו את דרכו בשירות בחיל האוויר.