בן רחל ולייבל (יהודה-אריה). נולד בשנת תרנ"ז (1897) בעיירה זקליקוב במחוז לובלין שבפולין. במשך שנים רבות שימש כנשיא ההסתדרות הציונית בעיירה. היה מנהל קופת גמילות חסדים. התפרנס בכבוד מחכירת טחנת קמח ותחנת חשמל שהופעלה על-ידי מי הנהר וכן שטחי יערות ושטח דיג סמוך לעיירה. נודע כאיש שמח ופעלתן. היה רב וחזן ובחגים עבר לפני ה"תיבה". הוא נחשב לגביר של העיירה. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל עם משפחתו השתקע בחיפה ועבד כעגלון. היה חבר ה"הגנה". בכ"ט חשוון תרצ"ט (23.11.1938) הוביל זאב עצים בעגלתו מהנמל למחסנים, הוא נורה לפתע על ידי אלמוני והובא במצב אנוש לבית החולים הממשלתי. בדרך משם לבית החולים הדסה מת מפצעיו. הוא נטמן בבית-העלמין החדש בחיפה. הניח אשה ושלושה ילדים.