בתם של מרים ודניאל אברהם. נולדה ביום כ"ז באלול תשט"ו (14.9.1955) בירושלים.
זמן קצר לאחר לידתה עברה המשפחה – לילי, הוריה, אחיה ואחיותיה - אל מושב בית יוסף שבעמק בית שאן. היא התחנכה בגני הילדים שבמושב ובבית הספר הממלכתי המשותף למושבים ירדנה ובית יוסף.
בשנת 1962 נפטר אביה של לילי, ושנתיים אחר כך העתיקה המשפחה את מגוריה לירושלים. לילי המשיכה את לימודיה בבית הספר היסודי "הכרמלי" שבמושבה הגרמנית, ובכיתה ט' עברה ללמוד בבית הספר התיכון "סליגסברג". הודות לחוש אסתטי מפותח, יצירתיות וכישרון ציור סיימה את לימודיה במגמת עיצוב אופנה בהצלחה רבה.
בשנת 1973 התגייסה לצה"ל ושירתה כחיילת בשירות המשטרה (חיב"ה).
לאחר שירותה בחיב"ה המשיכה לשרת במשטרת ישראל – במחלקת גבולות כניסה ויציאה מהמדינה, המשתייכת אל אגף המודיעין במשטרה. היא מילאה את תפקידה במסירות, במקצועיות ובאחריות רבה.
בשנת 1975 נישאה לדוד גרשון – אותו הכירה בכיתה י"א במסיבה. הם התגוררו בשכונת ארמון הנציב בירושלים, ובמרוצת השנים נולדו להם שלושה ילדים: אריאלה, מתן והילה.
לילי נודעה בחוכמתה, בטוב ליבה ובעדינותה. היא ניחנה ביכולת הקשבה לזולת וברגישות ונמנעה מדיבור בגנותם של אחרים. המשפחה עמדה תמיד במרכז עולמה. היא הייתה מסורה לביתה והשרתה אווירה חמה, שהתבטאה בין היתר בארוחות ובקינוחים שהכינה באהבה. היא אפתה עוגות מיוחדות ומעוצבות, ציירה להנאתה, תפרה תחפושות מושקעות לילדיה והקפידה על יופי בכל מעשה ידיה.
באישיותה החמה והעדינה הייתה אהובה מאוד ומוערכת בקרב בני משפחתה ובקרב עמיתיה לעבודה.
ב-28.7.1985 נפל אחיה של לילי, סמל אבי אברהם, במהלך שירות מילואים.
במרץ 1990, אחרי חמש שנים של מאבק במחלת הסרטן, לילי נפטרה.
רב-סמל מתקדם לילי גרשון נפלה בעת שירותה ביום י"ד באדר תש"ן (11.3.1990). בת שלושים וארבע בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותירה אחריה בעל, שתי בנות ובן, אם, אחים ואחיות.
כתבו ילדיה: "אימא יקרה, את אינך פה, אך אצילות נפשך, השקט שבו ניחנת, עדינותך חוכמתך וצניעותך, מלווים אותנו יום יום. חסרונך עמוק מתמיד ולא מרפה. לא זכית לראותנו גדלים, מתחתנים ויולדים את נכדייך, אך את המעט שזכינו אנו בך נוקיר תמיד. את בליבנו כל העת. אוהבים ומתגעגעים, ילדייך וכל המשפחה המורחבת".
לילי מונצחת באתר משטרת ישראל ובאנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל שבמכללת השוטרים בבית שמש.

