בנם הבכור של מינה ושמואל (סמי). נולד ביום ט"ו באלול תרצ"ז (22.8.1937) בבוקרשט בירת רומניה. אח לחיים.

זכריה גדל והתחנך בבוקרשט. למד בבתי ספר בעיר, נחשב לתלמיד רציני והצטיין בלימודיו. נער חברותי שחבריו כינו בחיבה "זוגו".

מגיל צעיר עסק במגוון ענפי ספורט, הענף האהוב עליו היה כדורעף.

בגיל עשרים ושמונה, שנת 1965, עלה ארצה. זמן-מה לאחר מכן התגייס לצה"ל, ובתום שירות משמעותי בחיל התותחנים השתחרר.

כאיש אשכולות היה תאב דעת ולימוד והתמצא בתחומים רבים, ריאליים ואחרים. הצטיין במתמטיקה ובפיזיקה, הפגין בקיאות וידע נרחב בהיסטוריה ובגאוגרפיה, כתב שירים, אהב מוזיקה ושר בעצמו בקול מרשים. מתוך שלל כישוריו ותחומי העניין שלו בחר להתמחות באומנות, עסק בעיצוב גרפי ונודע בכישרונו.

נישא לשרה, ובן ובת נולדו להם – שמואל ומעיין. בלט כאיש משפחה למופת ואהב את ילדיו. בעידודו פנו אליו אף הם בשם החיבה "זוגו", ולא אבא כמקובל. בשבתות נפגשה המשפחה עם חברים ויצאה לפיקניקים ולטיולים ברחבי הארץ.

בשנת 1974, בגיל שלושים ושבע, יצא זכריה לשירות מילואים כתותחן באזור גדר המערכת בצפון הארץ. בלילה קשה ומתוח מבחינה ביטחונית לקה בהתקף לב. לאחר שהובהל לבית חולים טופל ועבר שיקום ממושך, אך ליבו נותר חלש.

למרות מצבו הבריאותי התנדב למשטרת ישראל בחיפה. במסגרת זו עבר קורסים רלוונטיים לתפקיד. כהרגלו ועל פי אופיו, לאורך השנים ביצע את תפקידיו בחריצות, באחריות וביסודיות, בהם גם תפקידים בכירים למעמד אזרח מתנדב.

את ענף הכדורעף שאהב כל כך מעולם לא זנח. במרוצת השנים שיחק בקבוצת "הפועל חיפה", בליגה למקומות עבודה וב"בית הלוחם" בחיפה. בנוסף התעניין במגוון ענפים, "מכור" לספורט כדברי רעייתו.

על אף היותו איש של עמל, ידע גם ליהנות מהחיים ולבלות. יצא בקביעות עם רעייתו להצגות תיאטרון, לקונצרטים, לאופרה ולמופעי אומנות ואהב לטייל ברחבי העולם. לפחות פעמיים בשנה טס לנפוש בחו"ל. נהנה ממפגשים עם חברים, בהם לא התנזר מוויסקי איכותי.

עם השנים ילדיו שבגרו נישאו, וזכריה רווה נחת במפגשים עם נכדיו.

היה איש רעים וחבר טוב, אדם רגיש ורגשן, ניחן בנדיבות, בטוב לב ובאהבה למוזיקה ולשירה. בחייו השתדל להתנהל על פי המוטו שלו: "תמיד צריך לחפש את המאחד ולא את המפריד".

זכריה חיימוביץ נפטר ביום ט"ו באלול תשע"ו (18.9.2016). בן שבעים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין תל רגב בקריות. הותיר אישה, בן, בת ונכדים.

על מצבתו חקקו אוהביו: "איש חכמה ודעת".

כתבה רעייתו שרה: "גם הנכדים מתגעגעים אליך, ואפילו נכדתך הצעירה שלא הכרת, נעמה, אומרת שהיא מתגעגעת לסבא 'זוגו'. היום בו נולדת הוא ט"ו באלול ויום פטירתך אף הוא בט"ו באלול. אולי זה מסמל סגירת מעגל. אני מקווה שבמקום בו אתה נמצא כעת, מצאת מנוחה נכונה. נזכור אותך תמיד בינינו ובתוכנו באהבה".