כחבר ב"אגודת השומרים", היה יהודה בין ראשוני העומדים בחזית מול הפורעים הערבים בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. הוא שירת במקומות מבודדים מכל ישוב יהודי ושמר על הפרדסים היהודיים בסביבת אשדוד הערבית. עצם עובדת הימצאות יהודה ושומרים יהודים נוספים ליד חוף הים איפשרה נחיתת מעפילים בחוף אשדוד. למרות מחלת הקדחת שתקפה אותו לא הזניח יהודה את תפקידו. נפל על משמרתו בשנת 1938.

זכרו מונצח בספר "מאה שנות שמירה" של אגודת השומרים ובספר "עם במלחמתו".