בנם של רימונה ומאיר. נולד ביום י"ז בחשוון תשס"ה (1.11.2004) בפתח תקווה. אח לאסיף, פז ומאתן.

סתיו גדל בעיר פתח תקווה ובה התחנך. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי קפלן למד בחטיבת הביניים אחד העם ובבית הספר השש-שנתי "יצחק שמיר" סיים את לימודי התיכון בהצלחה.

ילד שקט, צנוע ומלא אור פנימי. הוא הקרין רוגע, רגישות ואכפתיות כלפי סביבתו, והיה אהוב ונערץ על כולם. כבר מגיל צעיר בלט ברצינותו, באחריותו וברגישותו לזולת, כזה שלא מסוגל לפגוע באף אחד. הוא היה קשור מאוד להוריו ולאחיו, ותואר על ידי הוריו כ"דבק של הלבבות בבית".

בסתיו היה שילוב נדיר של רכות ועוצמה, וכך לצד אופיו העדין הוא היה גם תחרותי ונחוש להצליח. הוא ניחן בכוח רצון עז שסייע לו להתמודד עם כל אתגר שנקרה בדרכו ואף פעם לא ויתר. "אין דבר העומד בפני הרצון" הוא משפט שמיטיב לתארו, סיפרה המחנכת שלו מהתיכון. במשחקים עם חבריו שאף תמיד לנצח ולשבור שיאים, אך כשאלה הסתיימו חזר להיות סתיו הנדיב, שתמיד ראה את האחר וכיבד אותו.

מילדותו אהב ספורט, ובמיוחד התמיד בכדורגל, בכדוריד ובפינג-פונג.

ביום 12.2.2023 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הים. הוא בלט במוסר עבודה גבוה ובחוש אחריות יוצא דופן.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה סתיו שירת כבר שמונה חודשים בתפקיד של אפסנאי בחיל הים, אך בשלב זה גמלה החלטה בליבו להיות לוחם בחיל רגלים. הוא התחיל להתאמן ולשפר את הכושר, ובמקביל נלחם על האפשרות לעבור למסלול קרבי. כך כתב למפקדיו: "אני חדור מטרה. אני מכין את עצמי מנטלית ופיזית להיות לוחם. אני מאמין שאני יכול להצליח במטרה שהצבתי לעצמי להיות לוחם. אני רוצה להרגיש משמעותי". לאחר כעשרה חודשים קיבל את האישור, ובאוגוסט 2024, לאחר שירות של שנה וחצי בצבא, החל את מסלול ההכשרה המפרך של לוחם בחיל ההנדסה הקרבית.

בחודש מרץ 2025 סיים סתיו את מסלול ההכשרה והצטרף ללחימה. הוא שירת כלוחם וכנהג נמר"ה (משוריין נמ"ר הנדסי) בגדוד ההנדסה הקרבית 603, עוצבת "סער מגולן" (חטיבה 7), ולא היה מאושר ממנו. אהב את התפקיד, את הצוות ואת תחושת המשמעות והשליחות. הוא היה מסור, לא התלונן ותמיד התנדב לכל משימה.

סתיו שירת כשבועיים בגזרה הצפונית בלבנון ולאחר מכן הועבר לרצועת עזה, שם שהה כחודשיים וחצי.

הפעם האחרונה שבה יצא הביתה הייתה בחג השבועות, יום הולדתו של אחיו מאתן, ואז סיפר למשפחתו על מה שעבר בעזה בגאווה, בבגרות ובנחישות.

ביום שלישי 17 ביוני 2025 יצא סתיו למשימה נוספת עם צוותו. באותו הלילה במסגרת פעילות מבצעית של חיל ההנדסה הקרבית בחאן יונס, פעלה המחלקה שלו בנטרול מנהרות אויב. במהלך הלילה ביצעו הלוחמים את משימתם בהצלחה והשמידו מנהרות טרור.

למחרת, ביום רביעי, 18 ביוני 2025, בשעות הבוקר המאוחרות, התבקש סתיו להזיז את הנמ"רה במטרה לאפשר לצוות להעמיס ציוד ולהמשיך למשימה הבאה. בדרכו החוצה מהמבנה שבו שהו נורה על ידי צלף. הפגיעה הייתה קשה מאוד, חובשים ופרמדיקית העניקו לו טיפול ראשוני מהיר תחת תנאים מורכבים והוא פונה ע״י מסוק לבית החולים סורוקה כשהוא במצב אנוש. למרות מאמצי הרופאים הם נאלצו לקבוע את מותו.

סמל ראשון סתיו חלפון נפל בקרב ביום כ"ב בסיוון תשפ"ה (18.6.2025). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

ספדה לו אימו רימונה: "סתיו אהוב שלי, אני לא מאמינה שאני מספידה אותך. התגייסת לחיל הים אבל כשפרצה המלחמה היית נחוש לעבור לקרבי. קנית מתח לבית והתחלת להתאמן. העלית את הפרופיל ועברת ועדות רק שיאשרו לך להיות לוחם. ביום שאישרו את המעבר היית מאושר ואמרת לי שעוד שבוע אתה מתחיל טירונות. עשית שמונה חודשי טירונות קשים, היית בלבנון ואז נכנסת לעזה. היית בהיי שאתה נכנס לעזה. הרגשת שזה הזמן שלך לתת. ביקשתי שתשמור על עצמך. אמרת 'אימא אל תדאגי'. הפכת לגבר אבל היית עם נפש של ילד. אני יודעת שזו הייתה התקופה המאושרת בחיים הקצרים שלך. ילד של אימא, לב ענק. תנוח על משכבך בשלום ילד שלי ותשלח לנו כוחות. אני מצדיעה לך. אני אימא של מוהנדס [כינוי ללוחם הנדסה]".

האבא מאיר ספד: "איך אפשר לדבר בלשון עבר על הילד שלי? הבן היקר שלי, בלעדיו הלב לא שלם. היו לך עיניים טובות שרואות את האחר. מאז שהיית קטן היית רציני, אחראי ורגיש לאחרים. היית הדבק של הלבבות בבית. כשהתגייסת שובצת לחיל הים אבל עם פרוץ המלחמה עשית הכול כדי לעבור ליחידה קרבית. רצית להילחם בעזה, אמרת שאתה רוצה להילחם למען המדינה שאתה כל כך אוהב. הלכת קדימה ולא פחדת. עכשיו אתה בגן עדן ואנחנו כאן עם לב כואב. נוח בשלום בן שלי, גיבור ישראל".

"סתיו היה בן עשרים ושבעה חודשים בלבד" כתבו בני המשפחה, "צעיר מלא חיים, תקווה, ואהבה גדולה לארץ ולעם. הוא נלחם על הזכות להיות לוחם והפך ללוחם מהשורה הראשונה.

הוא הגשים את חלומו, והתקופה הזו הייתה עבורו התקופה היפה והמשמעותית ביותר.

סתיו שלנו, בן, אח, נכד, בן דוד, חבר ולוחם, תמיד תהיה בליבנו. תמיד תהיה עם האור והשקט שבך, האומץ והצניעות. ולנצח תישאר צעיר, אהוב וחרוט בליבנו".

באוגוסט 2025 נחנך בבית הספר ע"ש יצחק שמיר בפתח תקווה אולם ספורט על שמו של סתיו.

במושב שקף במועצה האזורית לכיש ניטע "כרם סתיו" – כזיכרון חי לדמותו ולאורו של סתיו.

בכניסה לפארק יד לבנים בפתח תקווה הוצבה מיגונית ועליה תמונתו של סתיו, אשר בילה את ילדותו בפארק.

לזכרו הופקה מדבקה עם המשפט שכתב למפקדיו כשביקש לעבור ללוחמה: "אני מאמין שאני יכול להצליח במטרה שהצבתי לעצמי, להיות לוחם".

סתיו מונצח בפרויקט "גלעד לזכרם" של עיריית פתח תקווה.

סתיו מונצח באנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה במערכות ישראל, הניצבת ליד צומת חולדה.

לזכרו הוקם עמוד באינסטגרם, "remember_stav_halfon".