בתם של הלן ודוד. נולדה ביום י"ד בשבט תשס"ב (27.1.2002) בראש העין. אחות קטנה לדור, דביר, סתיו ודולב.
סהר גדלה והתחנכה בראש העין, למדה בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון "בגין" בעיר. ילדה שמחה ואנרגטית, עם צחוק מתגלגל וחיוך גדול וכובש, שניתן היה לזהות מרחוק.
למרות היותה בת הזקונים והנכדה הצעירה במשפחה המורחבת, תמיד היא זו שדאגה לכולם. כשאחיה הגדולים היו בצבא, נהגה להתקשר אליהם ולשאול מה ירצו לאכול כשיגיעו הביתה בסוף השבוע. בבית הספר, נהגה לארגן את ימי ההולדת של החברות הקרובות ואת אירועי הכיתה.
כשהייתה בת שתים-עשרה, החלה לעבוד כבייביסיטר והפגינה אחריות ומוסר עבודה גבוה.
באותה עת החל מבצע "צוק איתן" נגד החמאס ברצועת עזה (יולי-אוגוסט 2014), אשר השפיע עליה עמוקות. ליבה יצא אל תושבי הדרום המתמודדים עם מטחי הרקטות, והיא החליטה לעשות שירות צבאי משמעותי שיסייע בהגנה עליהם. חלומה הגדול היה להפוך לקצינה ולפקד על סוללת "כיפת ברזל" - מערכת ההגנה ליירוט רקטות.
ב-5.8.2020 התגייסה לצה"ל ושירתה כלוחמת במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, כפי שייחלה לעצמה. היא יצאה לקורס מפקדים, עברה קורס מיירטים ולבסוף הגיעה לקורס הקצינים המיוחל. הדרך לקצונה לא הייתה חלקה ובתחילה, לא עברה את הפרק האחרון של ההכשרה. אך סהר, שמגיל צעיר שאפה להצטיין בכל מה שעשתה, ולא הרימה ידיים גם כשזה לא היה קל, לא הייתה מוכנה לוותר גם הפעם. היא התאמצה ואכן הצליחה במשימה - השלימה את ההכשרה בהצלחה, והיום בו קיבלה את דרגות הקצונה היה מהמאושרים בחייה.
אחרי הקורס, הוצבה כמפקדת סוללה ג' בגדוד 947 של מערך ההגנה האווירית, והייתה הקצינה האחראית על כל היירוטים במרחב הדרומי של באר שבע ועוטף עזה. בכתבה שאליה התראיינה, סיפרה על התפקיד: "זה לילות ללא שינה וימים ללא סוף ועבודה מאוד מאוד קשה בשביל להגן על כל תושבי מדינת ישראל".
התאקלמותה בסוללה הייתה מהירה, היא בלטה במקצועיותה וברגישותה, הייתה לחייליה כמו אימא ואחות גדולה, וזכתה מהם לאהבה ולהערכה. היה לה חשוב להשפיע ולגעת באנשים, והיא ידעה למצוא את הדרך לליבו של כל אדם שעמד מולה. כך, לדוגמה, כשהייתה צריכה לשוחח עם חייל שהתקשה מול הקצינים והמפקדים, הורידה את דרגות הקצונה והגיעה לשיחה בלעדיהן. במקרה אחר, כשאדם מעורער בנפשו עלה על האוטובוס שבו נסעה והחל להילחץ, לצעוק ולבכות בגלל שחשב שפספס את התחנה, סהר ניגשה אליו, שוחחה איתו והצליחה להרגיע אותו.
"קצינה מטורפת, מלאת מוטיבציה, כל דבר שהיא עשתה היה רק בשביל החיילים שלה", סיפר אחד החיילים. "תמיד אופטימית, תמיד שמחה, תמיד חזקה".
קצינה ששירתה לצידה סיפרה: "הגעתי לסוללה, קצינה חדשה, צעירה, סהר לקחה אותי ופשוט אמרה לי: 'כל שאלה, כל דבר שאת לא יודעת מה לעשות, דברים הכי קטנים - תבואי אלי ובשמחה אני אענה לך על הכול'. היא הייתה בנאדם שכולם מסתכלים עליו ומעריצים אותו. היא הייתה חמה ואוהבת ובאמת דמות אימהית ומכילה את כולם".
סהר אהבה לטייל ברחבי הארץ ולבלות עם חברותיה ועם משפחתה. היא ידעה ליהנות מהדברים הפשוטים בחיים, אהבה לאפות וחלמה לטוס אחרי השחרור לטיול בדרום אמריקה עם חברתה הטובה. תמיד ראתה את הטוב בכל אדם, שאפה לפנק, לשמח, לתת מעצמה ולתרום לאחרים, ונתנה יחס חם לכל מי שנקרה בדרכה, מבני משפחה וחברים ועד לזרים מוחלטים. לדודתה המבוגרת, ששהתה בבית דיור מוגן, נהגה לעשות "טיפול עשרת אלפים", שכלל צבע לשיער, מריחת לק בציפורניים, רחצה ועוד, וגם מנקה הרחובות שעבד בסמוך לביתה סיפר שלא פעם פינקה אותו בכוס מים ובעוגיות מעשה ידיה.
לקראת יום כיפור תשפ"ד, החליטה להוציא את חייליה לסיור סליחות בכותל, ארגנה הסעות וצידה לדרך, אך ביום הטיול, האוטובוס שהזמינה לא הגיע. החיילים כבר היו מוכנים ליציאה, וסהר התבקשה להודיע להם על ביטול הסיור, אך לא הייתה מוכנה לאכזב אותם. היא הפכה עולמות, הצליחה למצוא הסעה חלופית, ולמוחרת הסיור יצא לפועל כמתוכנן.
מספר ימים לאחר מכן, הייתה מעורבת בתאונת דרכים במסגרת תפקידה. היא סירבה לעלות לאמבולנס כדי שיהיה מקום לנפגעים האחרים, והתפנתה עצמאית לבית החולים. בסוף השבוע של שמחת תורה תשפ"ד הייתה אמורה לשהות בבית, כי סבלה עדיין מכאבים וקיבלה "גימלים" (ימי מחלה) על מנת להתאושש ולהחלים. אך כיוון שלא רצתה שהקצינה שהחליפה אותה תישאר בבסיס, בחג, שבת שנייה ברציפות, התעקשה לקצר את חופשת המחלה וחזרה לבסיס כבר ביום חמישי, 5 באוקטובר 2023.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. במקביל לירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים במדינה חדרו לארץ אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
סהר הייתה במשמרת מהשעה ארבע בבוקר, והייתה הראשונה שזיהתה על המסך את שיגורי הרקטות שיוצאים מהרצועה לאזורים נרחבים בארץ. זה היה אירוע חסר תקדים, מאות רקטות נורו בבת אחת ודרשו תגובה מיידית. סהר הקפיצה את כל הבסיס ותפעלה בתושייה, במהירות ובמקצועיות את האירוע, תוך שהיא משרה רוגע וביטחון על החיילים שלצידה. ב-7:05 בבוקר שלחה למשפחתה הודעה: "משפחה שלי, הכול בסדר, אני מטפלת בהכול, שומרת עליכם".
תחת פיקודה, נורתה כמות המיירטים הגדולה ביותר ששוגרה עד אז מסוללת "כיפת ברזל" בזמן כל כך קצר. מחיל האוויר נמסר מאוחר יותר כי התפקוד של סהר וחייליה, בעיקר בשעה הראשונה של המתקפה, מנע הרס גדול ונפגעים רבים. "סהר התגלתה במלוא תושייתה", סיפרה אחת הקצינות בסוללה. "היא שאלה כל חייל שקפץ לעמדות אם הוא בסדר וצריך מים, הרגיעה אותנו ותפעלה את האירוע כקצינה הבכירה בסוללה".
כשלוש שעות לאחר תחילת המתקפה, כאשר הובן שהטילים המיירטים במשגרים עומדים להיגמר, סהר נשלחה על ידי מפקדיה למלא טילים במשגרים שנמצאים בעוטף עזה סמוך לגבול הרצועה. היא דיברה עם אחד מאנשי הביטחון בעוטף ואמרה לו שעליה להגיע למשגר סמוך לגבול. הוא הזהיר אותה שלא תצא, כיוון שהאזור מלא במחבלים, אך למרות האזהרות היא הבינה את האחריות המוטלת עליה ואת הנחיות מפקדיה לביצוע דחוף כדי לאפשר רציפות בהגנה וביירוט טילים. סהר יצאה לחמש את המשגרים יחד עם צוות מצומצם שכלל טכנאי שיגור ונהג. בדרך, תקפו אותם מחבלים באש כבדה. סהר נהרגה במקום, וכך גם שני החיילים שאיתה.
סגן סהר סעודיין נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת עשרים ואחת בנופלה. הובאה למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בראש העין. הותירה אחריה הורים, שלושה אחים ואחות.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סרן.
אחותה, סתיו, כתבה: "חיכיתי ללידה שלך, רציתי אחות, וקיבלתי את הטובה ביותר... שום פס ייצור לא היה יכול לייצר מישהי מיוחדת כמוך. תמיד מתנדבת, תמיד בחזית, תמיד תורמת ועוזרת לכולם, הכי שמחה ועליזה, מפזרת אור לעולם, מסבירה ומדריכה... אחותי האהובה, אני שלך לנצח. תמיד תזכרי שאת סהר בין כוכבים. שמרי עלינו מלמעלה, יפה שלי, אני אוהבת אותך".
"נינו שלנו היא הרבה יותר ממה שמילים יוכלו לתאר", כתבה בת דודתה, נועה, "והרבה מעבר לסיפור הגבורה שמסיים את חייה על האדמה הזאת. היא ילדה מופלאה, שנוגעת בכל מי שנמצא סביבה, היא פרח מואר, שמפיץ אהבה ושמחה לכל עבר... היא בת הדודה היקרה שלי, שבכל חג סידרתי את השולחן ככה שנשב אחת ליד השנייה, פשוט כי היא הילדה הכי מצחיקה בעולם – יש בה שילוב מושלם של ציניות ושל טוב לב. היא הנכדה הכי קטנה של סבתא טובה שלנו, אבל היא בעצם גידלה את כולנו".
סהר מונצחת באתר בית הנשיא.
סיפור חייה מופיע באתר "למטייל ישראל" עם המלצה למסלול טיול באתרים שאהבה במיוחד.
בנות תיכון "אולפנת אמית ישורון" יזמו לזכרה מערך בייביסיטר בהתנדבות לנשות המגויסים במלחמה.
ערב פתיחת המשחקים של ליגת הכדורשת "מאמאנט" בראש העין, שסהר שימשה בה שופטת בהתנדבות, הוקדש לזכרה.
סיפורה הונצח בפרויקט "מלחמה של גיבורים", המתווך את סיפורי הגבורה של הלוחמים לילדים. הסיפור נקרא "הקצינה שנגעה בשמיים".
מיזם "רגע של חכמה" הפיק סרט לזכרה, הכולל ראיונות עם בני משפחה וחברים ונקרא "הצילה עשרות אלפי אנשים בשעה אחת – סהר סעודיין". סרט נוסף, בשם "גבורתם של צוות כיפת ברזל ב-7.10" הופק על ידי חיל האוויר. שני הסרטים ניתנים לצפייה ביוטיוב.
שיר לזכרה בשם "סהר בין כוכבים", שנכתב על ידי סתיו בכר ומבוצע על ידי סתיו בכר ועדיאל אטיאס, זמין להאזנה ביוטיוב.
שיר נוסף לזכרה, "סהר בין מיליון כוכבים", שנכתב ומבוצע ע"י שירז לביא זמין גם הוא ביוטיוב.
ספר על קורות חייה ונפילתה – "ואז הגיעה סהר", נכתב בסיוע מיזם "סיפור חיים".
גן החובה שבו התחנכה סהר בראש העין נקרא על שמה – "גן סהר". בכפר יונה נקרא על שמה מקווה "מאירים", מקווה חדש שהוקם לנשים ולכלות.
אומן פרסי החי מחו"ל, הומן חלילי (HOOMAN KHALILI) מנציח את סהר בציורי קיר המסמלים "אישה, חיים, חופש", ונמצאים במקומות שונים בארץ.
עמוד לזכרה נפתח באתר memoriz+ וכן באינסטגרם, תחת השם remember_sahar_.
תצוגת מפה