בן יחיד למיכאל ושולמית ז"ל. נולד ביום ב' באייר תשי"ב (27.4.1952) בחיפה. למד בבית-הספר היסודי 'אילנות' ובבית- הספר 'הרצל' שבחיפה. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון 'ליאו בק' שבעיר וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'משלב' שבחיפה. כפי שמעיד אביו היה דני בילדותו ילד יפה-תואר ופיקח מאוד. "ללימודיו בבית-הספר היסודי התייחס בסלחנות עצמית ועשה את המינימום הדרוש כדי לסיים את לימודיו. כשבגר נתגלה כנער חכם, מהיר-מחשבה להפליא, גילה עירנות לכל דבר וכן גילה יכולת להכיר את קוי האופי של האנשים שבא עמם במגע. עם-זה ידע להגיע במהירות להחלטות סופיות בעניינים שטיפל בהם. בפרק-זמן זה התעניין בספורט, אך לא עסק בו." הוא היה חבר בתועת-הנוער 'הצופים' ואף עסק בהדרכת נוער. הוא אהב לקרוא עיתונים והשקיע מרץ וזמן בארגון סיורים וטיולים.

דני התייתם מאמו בטרם מלאו לו שתים-עשרה שנים. את רגשות הכאב שמר לעצמו וכשנאלץ לעבור לגור בבית דודו, הבין את מצבו של אביו ולא נטר לו טינה על כך. הוא התאקלם היטב בבית דודו ודודתו והתחיל להתייחס ברצינות רבה יותר ללימודיו, יחד-עם-זאת הקדיש את מלוא-מרצו לפעילות בתנועת-הנוער ולתחביבו - הצילום בחיק הטבע. לקראת גיוסו לצה"ל הצטרף דני עם חבריו לתנועת-הנוער, לגרעין הנח"ל 'איכפת' שבקיבוץ גדות.

דני גויס לצה"ל בנובמבר 1971 לחיל חינוך, רפואה ולנח"ל. לאחר הטירונות השתלם בקורס מדריכי-ידיעת-הארץ ובקורס-חובשים ושירת במסגרת הנח"ל בקעת הירדן. הוא המשיך לשמור על קשר הדוק עם בני-ביתו שבחיפה ולקראת שחרורו מצה"ל שקל אפשרות להיות חבר במושב חקלאי.

ביום ט"ז באייר תשל"ד (8.5.1974), ביום האחרון לשירותו בצה"ל, נפל דני בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה.