בן תמו ואברהם, נולד בשנת 1930 במרוקו. בן 15 סיים את לימודיו בבית-הספר "אליאנס", ואחר-כך התפרנס ממלאכת הספרות, ובימי מלחמת-העולם השנייה שימש מתורגמן בצבא האמריקני. עם הינתן אפשרות העלייה לארץ הגיע כאיש גח"ל לישראל יחד עם אחיו שרל באונייה "פלניה", והתגייס לצה"ל, בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי".

שני האחים התגייסו, שירתו בפלוגה אחת בחטיבת "גבעתי" והשתתפו בקרבות רבים ובמבצע "יואב" לפריצת הדרך הראשית לנגב.

ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948) תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי בחוליקאת. הכוח שתקפף את משלט 123.2 נבלם באש המצרים ופלוגתו של יעקב הוחשה כתגבורת למקום. הסתערות הפלוגה נבלמה על-ידי עמדת מקלע ויעקב עם שניים מחבריו התקדמו וחיסלו את העמדה ברימונים. תוך כדי כך נפצע קשה ומת מפצעיו.

באותו יום נהרגו ברימונים שלושה מאחיו בעת פרעות שערכו ערביי מרוקו ביהודים.

ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948), הובא יעקב למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.