בת יהודית ואברהם. עליזה נולדה בישראל ביום י"ז בתשרי תשי"ח (11.10.1957). אחות לפנינה.

עליזה נולדה וגדלה ברמלה. כשהייתה בת שבע עברה המשפחה להתגורר בחולון. היא למדה בבית הספר היסודי "רביבים" וב"תיכון חדש", במגמה ביולוגית. עליזה עסקה לא מעט בפעילות חברתית בבית הספר, ואף נבחרה ליו"ר מועצת התלמידים. כן הייתה פעילה בתנועת הנוער הצופים.

בשנת 1976 התגייסה עליזה לצה"ל. היא נשלחה לקורס בחיל המודיעין ושירתה בתחום איסוף המודיעין, המשיכה בשירות קבע והייתה האישה הראשונה שהשתתפה בקורס קציני מודיעין בצה"ל. עם סיום הקורס שימשה כקצינת מודיעין. בהמשך שירותה הייתה סגנית קצין שלישות של היחידה.

בשנת 1978 נישאה עליזה לבחיר ליבה, צקי לרון, אותו הכירה כששירתו באותו בסיס.

בשנת 1980, סמוך לשחרורה של עליזה מצה"ל, נסעו עליזה, צקי והבת מיכל לשליחות בת ארבע שנים בבריסל, בלגיה. בעת השליחות שימשה עליזה כעוזרת קצינת המנהלה במשלחת. בבלגיה נולד הבן יאיר.

עם החזרה לארץ, למדה עליזה לתואר ראשון במינהל עסקים באוניברסיטת חיפה ובמקביל שימשה כעוזרת מנכ"ל בעמותת "לב אל לב".

בשנת 1993 נסעה המשפחה לשליחות של צקי בבון, גרמניה. עליזה עבדה שם כמזכירה.

בשנת 1997, סמוך לשובם לארץ, הצטרפה עליזה לשירות הביטחון הכללי. היא שירתה כראש מדור פרישה באגף משאבי אנוש. בעת שירותה קיבלה את פרס ראש השירות על חלקה בפיתוח תהליכי עבודה מעולים ובמתן שירות מצוין לעובדים הנמצאים בהליכי פרישה.

עליזה נפלה בעת שירותה ביום ו' בטבת תש"ס (15.12.1999), לאחר מחלה. בת ארבעים ושתיים בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בהרצליה. הניחה בעל, בת ובן, הורים ואחות.

בהלווייתה של עליזה הוקרא מכתב פרידה אשר היא עצמה כתבה חצי שנה לפני כן וביקשה שיוקרא: "... אל תבכו יקירי. פרק חיי האחרון והקשה, והכל כל כך לא מתאים לי נגמר... את כל חלומותיי הגשמתי, חוץ מהמשך חיים נוסף".

עליזה מונצחת באתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין בגלילות, ובבית יד לבנים בעירה חולון.