בנם של יעל ומרדכי. נולד ביום ט"ו בניסן תש"ן (10.4.1990) וגדל בקרית-גת. אחיו הצעיר של גדי, ואחיו הגדול של גיא.

משחר נעוריו בלט והצטיין גיל בכל תחומי החיים. כילד, ניחן בחוש סקרנות בלתי-נלאה, אהב את הטבע והבריות, היה מלא שמחת חיים, ובלט בלימודי האנגלית והלימודים ההומאניים. עם תחילת חטיבת הביניים החל לגלות עניין רב במוסיקה ולמד לנגן בגיטרה.

במהלך התיכון, בתום המסע לפולין, כתב את השיר "אל תפחד". לימים, בשנת 2019, זכה "אל תפחד" להלחנה במסגרת מיזם הנצחה "שישה מיליון אחים". השיר זמין לצפייה באתר הפרויקט.

את התיכון סיים בהצטיינות יתירה וקבל מלגת מצטיינים של מנכ"לית משרד החינוך ללימודי המשך באוניברסיטה. טרם הגיוס, הציב לעצמו מטרה ברורה להתגייס ליחידה מובחרת, אותר ליחידת דובדבן, וקיבל גם זימון לגיבוש קורס חובלים, אליו התגייס בסופו של דבר.

גיל התגייס ב 2008. בהיותו בקורס חובלים חווה משבר ועל כן היה בהפסקת שירות למשך תקופה מסוימת, אך היה חדור מוטיבציה לחזור לשירות. בהתאם, שובץ לשרת במז"י (מפקדת זרועות היבשה) ביחידת מערכות מידע.

השבר שחווה בקורס חובלים המשיך לתת את אותותיו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לנהל אורח חיים רגיל, ולממש את הפוטנציאל הענק שהיה גלום בתוכו.

בנובמבר 2014 חש גיל שכלו כוחותיו במלחמה הבלתי פוסקת לחזור לשמחת חייו ולחלומות שטווה בנעוריו לפני הגיוס, ונפרד מהעולם בכאב גדול.

אמו של גיל, יעל, כתבה לו:

"... והכאב לא מרפה ומכה בכל נים, ודווקא הוא מוחק ומעמעם מהזיכרון אט-אט את השנים האחרונות בהן היית כלא היית. וכמו ביד אומן מחדד ומדייק את השנים היפות אותן הענקת לנו, אותו זיכרון שמתחיל בילדותך המאושרת ובניצני המנהיגות שנבטו כבר אז; גיל הנעורים שם התעצבת כנער יפה תואר, דעתן, וורבאלי, ובטוח בעצמו.

חזרת מהמשלחות בחו"ל עם תובנות ורצית לטרוף את החיים ומהר. זוכרים את השיחות הרבות בבית עם המון חכמת חיים וניתוחי אירועים שנחשפת אליהם, שהאירו אותך כאדם חכם ונבון לצד רגישות עצומה ורצון עז לתקן עוולות עולם.

ההתנדבות בסח"י (סיירת חסד ייחודית) והקשר עם ילדים ונוער בסיכון גרמו לך אושר וסיפוק רב. חיפשת תרומות לכל יום רביעי כדי שלא יקרה מצב שיחסר תקציב לחלוקת מזון לנזקקים והכל בסתר ובאצילות.

הכבוד שרחשת לאנשים מבוגרים והצורך לשבת במחיצתם ולשמוע את הסיפורים שלהם, לצד החמלה על קטנים וחסרי ישע, מסמלת את הרגישות שבעטיה לא הבנת ושאלת תמיד: "מדוע יש רוע בעולם?".

בלכתך הבנו יותר מכל שהתדר הערכי שלך, השונה כל כך, בו התנהלת, הוא שאט-אט יצר את הכאוס בתוך נשמתך.

... ולעת ערב מתנגנות מנגינות שניגנת בגיטרה בחדרך, והשירים ששרת שם בכל מיני שפות נשמעים ומהדהדים בין כתלי חדרך המיותם.

אהוב יקר, לקחנו על עצמנו ולא נרפה להנציח את זכרך בדרך הראויה למי שהיית, ולהקים מקום שייקרא "הבית של גיל", אליו יגיעו אנשים במצבי משבר לקבל סיוע והכוונה, מתוך אמונה שהשליחות שלך לא תמה, והצוואה הבלתי כתובה שלך לתיקון עולם תהא תלויה ועומדת לעולמי עד."

גיל נפטר ביום ט"ו בחשון תשע"ה (8.11.2014). הותיר אחריו אמא, אבא ושני אחים.