בן דבורה ושרגא-שלמה, נולד ביום כ"ח בניסן תרפ"ז (30.4.1927) בעיר ממל שבליטא. בשנת 1934 עלו הוריו לארץ והתיישבו בתל- אביב. יעקב סיים את בית-הספר התיכון "הרצליה", למד שנה באוניברסיטה בירושלים ושנה נוספת בטכניון בחיפה. הוא עמד בראשית לימודיו המקצועיים והתכונן לצאת להשתלמות לחוץ- לארץ, אך בגלל החמרת המצב בארץ דחה את התוכנית והתגייס לשירות צבאי מלא למרות שלפי מצב בריאותו (היה חולה לב מלידה) היה פטור משירות קרבי, ואולם דרש בתוקף לשתפו במערכה. כחבר חי"ש התגייס למחרת החלטת עצרת האו"ם. בשעת סיור בחיפה נפצע ושכב כ2-3- חודשים בבית-חולים. ביום שחרור חיפה היה עדיין בבחינת חולה, אך התייצב במטה, מוכן להישלח בתגבורת, אם יידרש. משהחלים השתתף במבצע "בן-עמי" לשחרור הגליל המערבי ומשם יצא לעמק הירדן.

דוב-יעקב יצא בשלום מקרבות צמח ושער הגולן אך ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948) נספה בניסוי נשק חדש באפיקים, ושם נקבר.

ביום י"ג באב תש"י (27.7.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.