בן ידידה ויחזקאל, נולד ביום י"א באייר תרפ"ה (5.5.1925) בעיר היראת, אפגניסטן. בהיותו בן שלוש עלה עם הוריו ארצה. המשפחה התיישבה בשכונת בית ישראל שבירושלים. אבא למד בבית-הספר "דורש-ציון", ואחר-כך עבד ככורך-ספרים ופירנס את הוריו הזקנים. היה בחור שקט, נוח לבריות, ושירת בחטיבת ירושלים. וכאשר אמו ניסתה לעכבו בבית, טען כי הכל הם בנים יקרים לאמותיהם, ואם הוא ושכמותו ישמעו להן מי יגן על המולדת?

לאחר תקופת אימונים קצרה צורף ליחידה קרבית שהגנה על תלפיות. כן השתתף בליווי שיירות. מאוחר יותר הועבר לנווה יעקב שמצפון לירושלים והשתתף בפעולות-הטרדה נגד תחבורת האויב. בהתקפת הלגיון הערבי על נווה יעקב ביום ט' בניסן תש"ח (18.4.1948), נפל ונקבר בנווה יעקב.

ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.