בן לבנה תמר ויהודה, נולד ביום י' בסיוון תרע"ג (15.6.1913) בתימן וב-17.9.1935 עלה ארצה והתיישב בירושלים. מעבודתו כסתת- בנאי פירנס אישה ו7- ילדים. היה פעיל בקרב ציבור העובדים במקצוע ושנים רבות שימש כמזכיר ארגון הסתתים, מארגן הסקציה שלהם ונציגם במועצת פועלי-ירושלים. כן היה ממארגני הסיעה הדתית ב"הסתדרות" ונציגה בוועידה החמישית של הסתדרות העובדים. חבר ותיק ופעיל ב"הגנה". בשנות מאורעות- הדמים תרצ"ו-תרצ"ט השתתף בהגנת ירושלים. במלחמת-העולם השנייה היה פעיל בהג"א.

מראשית מלחמת-העצמאות גויס לשמירה ושירת בכל המערכות המסוכנות בירושלים. באחרונה התאמן בצליפה ונחשב אחד מטובי הצלפים בעיר. משגבר הצורך בביצורים, עקב פריצת הלגיון הערבי אל העיר, נלקח מעמדת הצליפה והועבר כבנאי מומחה לפלוגת "סולל-בונה", שעבדה בביצורים בנוטר-דם. שם נפגע מרסיס פגז ונפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (9.6.1948). נקבר בשייח'-באדר א' בירושלים.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.