בן עליזה וצבי, נולד ביום י"ח בטבת תרע"ח (2.1.1918) בבודפשט, בירת הונגריה. למד בבית-ספר יסודי וסיים את הגימנסיה של הקהילה היהודית בעירו. בגיל צעיר התעניין בספורט והצטרף למועדון ספורטיבי בבודפשט ובשנים 1936-1937 עבר שם קורס מדריכי התעמלות.

בתחילת מלחמת-העולם השנייה (סוף 1939) העפיל לארץ בעלייה ב' ועם בואו לארץ התגייס לצבא הבריטי. דויד שירת ביחידה שחנתה במצרים, הצטיין בשירותו והגיע לדרגת רב-סמל. הוריו, שנשארו בחוץ-לארץ, נספו בשואה.

עם סיום המלחמה השתחרר וחזר לארץ, נתקבל לקורס מורי-התעמלות וסיימו בהצלחה. הוא עבד כמורה להתעמלות בבתי-הספר שבמשקי הגליל העליון: איילת השחר, דפנה, דן ודגניה. דויד ריכז את ענייני "הפועל" בגליל העליון. כל יודעיו ומכריו וכן תלמידיו וחניכיו אהבוהו. היה פעיל בעבודה ציבורית והתעניין בספרות ובאמנות.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד לכוחות-המגן של היישוב והשתתף בקרבות בגליל העליון. תוך כדי מילוי תפקידו נפצע בתאונת-דרכים. כיוון שהחלמתו לא היתה שלמה נלקח שוב לריפוי בבית-החולים בילינסון ושם נפטר, ביום ח' בכסלו תש"ט (10.12.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה.