בן עקיבא-שלמה ומרים. נולד ביום ו' באלול ת"ש (9.9.1940) ברמת-גן. נצר למשפחת ה"חת"ם סופר,. חינוכו היה תורני מראשיתו. הוריו השקיעו מאונם וממאודם להעניק לבנם יחידם את מיטב החינוך התורני. הוא למד בישיבה התיכונית במדרשת "נועם" אשר בפרדס-חנה, בשיבת "קול תורה" אשר בירושלים, בישיבת הרב ששון לטצוורט ובישיבת פניבז' אשר בבני-ברק. היה נוהג לקבוע עתים לתורה. בספרנות עסק והיה חוקר כתבי-יד תורניים. שומר מצוות היה, נחבא אל הכלים, עניו ומצניע לכת - ותכונות אלו חיבבוהו על כל יודעיו שידעו להוקיר אותן. השאיר אחריו חידושי-תורה בהלכה ובאגדה, כי עבודתו היתה כולה בשטח התורני, ולכן בחר במקצוע הספרן התורני, כאמור. חיבה מיוחדת היתה נודעת ממנו לספרי-קודש, בהם הגה והפך בכל עת. בכסף עמלו הקים לעצמו ספרייה תורנית אשר טפח ברב אהבה. בפברואר 1963 גויס לצה"ל ואחרי שחרורו הצטרף לצבא-הקבע. כאשר מלאו לבנימין כ"ח שנה שוחרר מן הצבא ואף מצבא-הקבע, אך מדי פעם היה נקרא למילואים. ביום הראשון למלחמת ששת הימים נפגע דרומית לביר חסנה אשר בסיני, אך מת מפצעיו בבית-החולים ביום ז' בסיון תשכ"ז (15.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.