בתם הבכורה של סבינה ויוסף גולדברג. נולדה בשנת תרפ"ו (1926) בוורשה, בירת פולין. אחות לינינה.
סטפניה גדלה והתחנכה בוורשה, בת למשפחה אמידה. למדה בבית ספר בעיר וגם למדה לדבר בשפה העברית.
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 ופרוץ מלחמת העולם השנייה החלו יהודי פולין, בהם משפחתה של סטפניה, לחוש את נחת זרועו של השלטון החדש. אימה החליטה להישאר בוורשה המופצצת וקיוותה לטוב, אחותה ינינה נמסרה לטיפולם של זוג חברים, והיא עצמה ברחה עם אביה לרומניה לאחר שהצליח להשיג אשרות כניסה למדינה. בהמשך הובלו האם וינינה למחנה עבודה בכפייה באוזבקיסטן (בברית המועצות דאז).
בהיותה בת כארבע-עשרה, בעקבות הפצרות אביה הפליגה באונייה "בסרביה" מנמל קונסטנצה שלחופי הים השחור ברומניה עד לנמל חיפה. האב רצה לנצל את קיומו של נתיב שיט פתוח בים וקנה לה אישור עלייה מיוחד (סרטיפיקט) כדי להבטיח את חירותה.
כשהגיעה ארצה בינואר 1940, עלתה על אוטובוס של הסוכנות היהודית והצטרפה כחניכה וכתלמידה לכפר הנוער "בן שמן". כך נמלטה מציפורני הנאצים וניצלה מהתופת באירופה, אך עצב עמוק ניבט מעיניה בשל תלאות חייה והקרע ממשפחתה.
בנובמבר 1940 התאחדה עם אביה, שהצליח לברוח מרומניה בדרך היבשה זמן קצר לפני שרומניה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית. מאז עמל להשיג אישורי עלייה גם עבור אימה ואחותה הצעירה. האחות ניצלה, אך האם נפטרה מתשישות וייסורים.
בשנת 1943 התגייסה סטפניה לשורות הצבא הבריטי כדי לסייע במאמצי המלחמה ושובצה בחיל העזר לנשים (Auxiliary Territorial Service). היא הוצבה בבית חולים 12 במחנה "צריפין" ולאחר מכן בבית חולים 65 בנאפולי שבאיטליה.
בשירותה בנאפולי הכירה את אלברט אדוארד קורטמן, חייל אנגלי צעיר ששירת בחיל הרפואה. הם היו לבני זוג אך סברו כי לא ראוי למסד את הקשר בזמן המלחמה. חודשיים לאחר סיום המלחמה, ביום 17.7.1945, הם נישאו, וסטפניה קיבלה אזרחות בריטית.
למרות נישואיה והאפשרות להשתחרר מהצבא הבריטי בחרה להמשיך לשרת כמה חודשים נוספים.
בסתיו 1945 יצאה לחופשה כדי להתוודע טוב יותר אל משפחתו של בן זוגה בצפון אנגליה – משפחתה החדשה.
בדרכה חזרה לאיטליה הזדמנה לטוס במטוס הפצצה מסוג "לנקסטר" של טייסת 103 של חיל האוויר הבריטי, במסגרת מבצע להטסה מסיבית של חיילי הממלכה הבריטית למזרח הים התיכון. ביום 4.10.1945, כשהמטוס חג בקרבת האי קורסיקה מעל הים התיכון, דיווח הטייס ברשת הקשר על תקלה במנוע ולאחר מכן ברגע אחד, התרסק המטוס ונעלם בים. שישה אנשי צוות ותשע-עשרה חיילות צעירות, בהן סטפניה, נהרגו ומעולם לא נמצאו.
טוראי סטפניה קורטמן גולדברג נפלה ביום כ"ז בתשרי תש"ו (4.10.1945). מקום קבורתה לא נודע. בת תשע-עשרה בנופלה. הותירה בעל, אב ואחות.
עוד על שירותה בצבא הבריטי:
סטפניה קורטמן- גולדברג (Courtman- Goldberg Stefahia), מספר אישי בריטי PAL/203386, התגייסה לצבא הבריטי בשנת 1942.
הוצבה בחיל העזר לנשים בצבא הבריטי
(A.T.S. - Auxiliary Territorial Service) ביחידה WAAF.
דרגתה בצבא הבריטי טוראית (Pte. - Private).
מקום קבורתה לא נודע. הונצחה ב-BROOKWOOD 1939-1945 MEMORIAL, בריטניה, בציון Panel 23.
סיפורה של סטפניה נחשף וסופר על ידי אמיר שושני בהסכת (פודקאסט) בשני חלקים וזמין להאזנה באתר "יוטיוב".
סטפניה מונצחת באנדרטה בגן הנעדרים לזכר חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ובגלעד למתנדבי היישוב העברי במלחמת העולם השנייה שנפלו בנכר, שניהם בהר הרצל שבירושלים. כן נחקק שמה במצבת הזיכרון בבית העלמין הבריטי בברוקווד שבאנגליה לחיילים בריטיים שמקום קבורתם לא נודע.
בתום מלחמת העולם, אחותה ינינה עלתה לארץ ישראל בתקופה שיהודים מעטים זכו לכך, וגילתה שסטפניה נהרגה בתאונת המטוס ואביה נפטר מסרטן זמן קצר לפני שהיא עלתה לארץ. האחות, שנותרה גלמודה מכל משפחתה, הקימה בית בארץ ישראל.