בנם של טל ומיכאל (מיקי). נולד ביום ד' בטבת תשס"ו (4.1.2006) בתל אביב. אח ליאיר ועדי.

נדב גדל והתחנך בחולון. בלט כתינוק חייכן, נוח ושקט שמביט על העולם בעיניים סקרניות. ככל שגדל, התגלה כילד פיקח ונבון עם עולם פנימי עשיר ותחומי עניין מגוונים.

נדב למד בבית הספר היסודי "הס" ובהמשך בתיכון ע"ש פנחס אילון. מכריו תיארו נער שקט ומופנם, אך גם חד מחשבה, ציני ובעל חוש הומור מפותח שנהג להתבונן על המתרחש מהצד, להבין דברים לעומקם ולפעול בדרכו הייחודית. נדב אהב לשאול שאלות עמוקות על החיים ופעל מתוך תחושת צדק פנימית. בכל פעם שהבחין בחוסר הוגנות לא חשש לעמוד על שלו ולומר את שעל ליבו. בית הספר לא היה עבורו מקום טבעי, אך הוא המשיך בדרכו, נאמן לעצמו, וסיים בהצלחה שתים-עשרה שנות לימוד.

נדב היה בן מסור ואח אוהב. כילד מילא את הבית באור ובשמחה עם השובבות, חוש ההומור ונטייתו למעשי קונדס. הוא היה קשור מאוד להוריו, עם אחותו עדי חלק קרבה בילדות, ועם אחיו יאיר מצא שפה משותפת סביב תחומי עניין כמו ספורט ואנימה.

הוא אהב לבשל. המטבח היה עבורו מקום של ביטוי עצמי, יצירתיות והצלחה. נהג להכין מנות מורכבות ונהנה מיכולתו ליצור ולהפתיע. אוכל טוב, מסעדות וטיולים בעולם הסבו לו אושר רב.

נדב הציב לעצמו יעדים ופעל בנחישות להגשימם. כאשר החליט לסגל אורח חיים בריא, החל להתאמן, חולל שינוי משמעותי במבנה גופו והתגאה מאוד בתהליך שעבר

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המלחמה נדב היה עדיין בתיכון וככל שהתקרב מועד גיוסו היה נחוש לשרת בתפקיד משמעותי. כאשר שובץ לתפקיד איסוף קרבי קיבל את האתגר והיה נחוש לעשות כל שביכולתו כדי להצליח.

ביום 5.8.2024 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הגנת הגבולות. נדב החל מסלול הכשרה לתפקיד לוחם איסוף קרבי. את הטירונות עשה בבסיס סיירים ועבר אותה בהצלחה ובמקצועיות רבה. הוא המשיך להכשרה מתקדמת וגם שם עשה חיל ועמד באתגרים. נדב היה גאה בתפקידו המשמעותי, אהב את המסגרת הצבאית ואת החברים שסביבו.

אל מסע הכומתה הגיע גאה בדרך שעשה ושמח על הערכים האיתנים שעליהם נשען. בסיום המסע הונף על אלונקה כשהוא אוחז בדגל היחידה בגאווה. חבריו ומפקדיו העידו על עלם חמודות, נעים הליכות, שקט וצנוע, שערכים של חברות, דאגה לזולת ונתינה היו נר לרגליו.

נדב, כשמו כן הוא, היה נדיב. אוזן קשבת ועוגן של ממש עבור חבריו. נכון תמיד לעזור אך גם להצחיק, להניע, לעודד ולחזק. חבר נאמן שטובת הכלל עמדה תמיד לנגד עיניו.

טוראי נדב כהן נפל בעת מילוי תפקידו במהלך המלחמה ביום ט' בכסלו תשפ"ה (10.12.2024). בן שמונה-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

כתבו בני משפחתו: "נדב הותיר אחריו הורים, אח ואחות, משפחה אוהבת, חברים רבים, וזיכרון של אדם שקט עם עומק, הומור עדין ונוכחות שאינה מבקשת לבלוט אך נוגעת בלב. אדם שהלך בדרכו שלו, נאמן לערכיו ולאמת הפנימית שלו והשאיר אחריו אור שממשיך להאיר. יהי זכרו ברוך".

כתבה אחותו עדי: "אח שלי הנסיך, כל יום אתה חסר יותר ויותר, אוהבת אותך ברמה שאי אפשר לתאר. תשמור עלינו מלמעלה".

עמוד הנצחה לנדב הוקם באתר האינטרנט של חולון, עיר מגוריו.