בנם של דויה וסאמי. נולד ביום 19.2.1983 בדאלית אל כרמל. אח למונה, איהאב, סודקי ואיה.

נשוי להודה, ואב של עומרי, ריף ויסמין.

אחסאן נולד וגדל ביישוב דאלית אל כרמל על הר הכרמל.

גדל על ערכי אהבת המדינה והגנת הארץ שהפכו לחלק מהותי מזהותו. למד בבית ספר יסודי ותיכון בכפרו, אהב מאוד ספורט והיה שוער מצטיין.

בנעוריו הפך אחסאן, שמשמעות שמו היא עשיית טוב, דמות לחיקוי בעבור צעירי העדה הדרוזית.

ב-9.1.2001 התגייס אחסאן לצה"ל ושירת בחטיבה 7 בחיל השריון. הייתה זו התחלה של קריירה צבאית שנמשכה עשרים ושלוש שנים, במהלכן מילא שורה של תפקידי מפתח בצה"ל.

במלחמת לבנון השנייה שניים באוגוסט 2006, כשהיה בן עשרים ושלוש, שירת אחסאן כמפקד פלוגה בגדוד 75 של חטיבה 7 בדרגת סרן. הוא פיקד על כוח שריון שסופח לחטיבת הצנחנים ועסק, בין השאר, בחילוץ נפגעים. במהלך קרב עייתא א-שעב פיקד על חילוץ שעליו זכה לצל"ש אלוף פיקוד צפון, גדי איזנקוט:

"ציון לשבח מוענק מטעם מפקד פיקוד הצפון לסרן אחסאן דקסה על שהראה דבקות במשימה, דוגמה אישית ורעות... אחסאן, מ"פ בגדוד 'רומח', היה בעמדת חיפוי וקיבל דיווח על כוח שנפגע. הוא החליט להשאיר שני טנקים בעמדת חיפוי ולנוע לבדו בכפר למרות איום הטילים ולמרות החשש להיפגעות. אחסאן זיהה את מקור הירי על כוח הצנחנים ופעל לפגוע במקור הירי, לפנות את הנפגעים ולחלץ את הטנק מהכפר. סרן אחסאן דקסה הראה במעשיו רוח לחימה, יוזמה, תעוזה ואומץ לב".

לאחר מלחמה זו המשיך להתקדם בדרגות ותפקידים.

בשנת 2012 מונה לסגן מפקד גדוד 77 בעוצבת "סער מגולן". ב-2014 מונה לקצין אג"ם (אגף מבצעים) של חטיבה 7. ב-2016 הועלה לדרגת סגן אלוף ומונה למפקד גדוד 82, תפקיד בו נשא גם במהלך העימותים על גדר המערכת בגבול רצועת עזה בשנת 2018.

בספטמבר 2018 מונה אחסאן למפקד גדוד 532 בחטיבה וב-2019 מונה לקצין המבצעים של פיקוד הצפון. בתפקיד זה שירת עד 2021 ופיקד על תכנון וביצוע מבצעים מורכבים בזירה הצפונית.

באוגוסט 2021 הועלה לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד עוצבת הגולן. בין השנים 2021 ל-2023 שירת כמפקד חטיבת הגולן והחרמון (474), כאשר תחת פיקודו שמרה החטיבה על הביטחון בגבול הצפוני המורכב.

במהלך שירותו הצבאי יצא ללימודים. למד לתואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו והמשיך ללימודי תואר שני לתואר מוסמך אוניברסיטת חיפה בשילוב לימודים במכללה לביטחון לאומי בשנת 2023.

אחסאן נישא להודה, ולזוג נולדו שלושה ילדים: עומרי, ריף ויסמין. בצד הקריירה הצבאית התובענית והאחריות הכבדה, הקפיד להיות אב נוכח ומסור.

הוא התאפיין בענווה יוצאת דופן ולא התהדר בהישגיו. כשנשאל על צל"ש האלוף שקיבל, השיב בחיוך שאפשר לקנות כזה בחנות. חיוך תמיד היה נסוך על פניו, והוא נהג בדרך ארץ וביושר.

שלוות נפש ועוצמה פנימית אפיינו אותו בכל מצב, כפי שסיפרו אחיו: "אחסאן לא פחד מכלום. הוא לא דרש מאחרים מעשים שלא היה נכון לעשות או לשאת בעצמו, ודרישותיו מעצמו ומאחרים היו גבוהות."

במהותו היה אדם פשוט שאהב את הכפר בו נולד ובו הקים את משפחתו ובנה את ביתו. הוא חי בתוך עמו והפך למושא להערצה בקרב החיילים שהיו בפיקודו. למרות שהיה מוביל טבעי בכל דבר, מעולם לא חיפש להיות במרכז הבמה וחי ללא התנשאות ומאבקי אגו.

במהלך תפקידיו הרבים ועל אף העומס והאחריות שהיו על כתפיו, תמיד היה לו זמן לכל אחד. אחסאן אהב אנשים, היה רגיש לסובבים אותו ואהב לשבת עם בני נוער ולספר להם על השליחות האישית ועל הייעוד בשירות הצבאי במדינה. הוא האמין שאפשר לקיים חיים טובים בארץ הזו, ופעל לכך.

המנהיגות השקטה, הצניעות, דרך הארץ, היושר והיושרה, הערכים האישיים והדוגמה האישית - כל אלה הפכו אותו לאגדה ולדמות נערצת עוד בחייו. הוא היה מחובר למשהו הרבה יותר גדול ממנו וייצג בדמותו קצין דרוזי גאה בעדתו ובמורשתה, המעורב כבן הארץ בכל נימי הישראליות.

אחסאן היה מפקד מקצוען ולוחם מן השורה הראשונה - אמיץ ונועז, מוכשר, קצין וג'נטלמן. הוא היה אחד הקצינים הבולטים והמבטיחים בזרוע היבשה, בשל אומץ ליבו, הרצון התמידי לחתור למגע וכישורי הפיקוד יוצאי הדופן שהפגין שוב ושוב.

תמיד היה בראש הכוח, תמיד במקומות המשמעותיים ביותר והמסוכנים ביותר. תכונה זו בלטה כבר בהיותו מ"פ (מפקד פלוגה) צעיר במלחמת לבנון השנייה. במקביל להנהגה האמיצה בשדה הקרב, ידע היטב לחתור למגע ולרתום גם את המפקדים, כולל הרמטכ"ל לנקודת מבטו הבוטחת.

אלוף גרשון הכהן כתב עליו שהיה "דמות מופת - קצין שריון מצטיין ועילוי מבצעי בכל קנה מידה. הוא היה קצין השריון האידיאלי: בקיא בהפעלת המכונה המשוריינת ואיתן גם כלוחם ומפקד בלחימה רגלית, פועל בתעוזה ובתבונה כקצין חי"ר מקצועי.

הייתה בו הארת פנים ומבט מלא חן וענווה שהותיר בכולם רושם בלתי נשכח. עם השנים היה למנהיג צבאי וערכי, מגדולי בניה של האומה הישראלית המתחדשת, וסמל לגבורה, להקרבה ולמחויבות עמוקה למדינת ישראל ולעמה. אחסאן הפך לסמל ומופת לדרכם הייחודית של מפקדי צה"ל".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותה שבת, אחסאן, שהיה בתקופת לימודים במכללה לביטחון לאומי, עזב הכול וירד דרומה מיידית. הוא יצר קשר עם הפיקוד הבכיר והעמיד את עצמו לרשותו לכל תפקיד שיידרש כשהוא מודיע שלא ישוב לעת הזו ללימודים. בהגיעו לאחד משטחי הכינוס, אסף לוחמים ויצא להילחם. הוא חתר למגע מול המחבלים, יזם סיורים בדרכים כדי להגן על הדרכים ליישובים ולמנוע חדירת מחבלים. לאחר מכן הרכיב כוח גדול ופיקד על פשיטה לטיהור מעבר ארז ממאות מחבלים שאיימו לחדור לישראל.

מאז אותו יום נלחם ללא הפסקה. פיקד על עשרות מבצעים מורכבים ברחבי הרצועה, כמעט ולא יצא הביתה כדי להישאר עם הלוחמים בשטח.

ב-25 ביוני 2024, במהלך המלחמה, מונה אחסאן למפקד חטיבה 401 "עקבות הברזל" באוגדה 162. בכניסתו לתפקיד מפקד החטיבה אמר לחייליו שיש לכולם אחריות גדולה לבצע את משימותיהם ולחתור להכרעה של חמאס. הוא הוביל את החטיבה בלחימה המורכבת ברפיח שבדרום ובג'באליה שבצפון הרצועה.

ביום 20.10.2024 בעת שפיקד על מבצעים בג'באליה שבצפון רצועת עזה, נהרג אחסאן בקרב. מטען חבלה רב עוצמה התפוצץ סמוך לנקודת תצפית אליה הגיע עם קצינים נוספים.

אלוף משנה אחסאן דקסה נפל בקרב ביום 20.20.2024. בן ארבעים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעוספיה. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, הורים וארבעה אחים ואחיות.

שר הביטחון, סגן הרמטכ"ל, קצין שריון ראשי, הצמרת הביטחונית, נכבדי העדה הדרוזית, מפקדים פקודים וחברים ליוו אותו בדרכו האחרונה. נשיא המדינה, ראש הממשלה וצמרת מערכת הביטחון ספדו לו.

אשתו ספדה לו: "אני זכיתי בחבר לנפש מעבר לזה שהיה אהוב ליבי. אני מבקשת שהדרך שהוא בחר בה לא תהיה לשווא".

ראש הממשלה אמר: "אחסאן היה גיבור ישראל, לוחם ומפקד, דמות מופת לברית החיים עם העדה הדרוזית. הוא בחר להשקיע את כל מאודו בביטחון ישראל ואזרחיה".

נכבדי העדה ספדו לו: "היה תקווה של כולנו שיתקדם עוד יותר בסולם הדרגות" והוסיפו שרבים קיוו והאמינו שיהפוך להיות הרמטכ"ל הדרוזי הראשון. ראש מועצת דאלית אל כרמל אמר: "אם מחפשים ילד טוב ירושלים, זה הוא. אדם עדין נפש, מנומס, מלח הארץ. חינך דור שלם של גיבורים".

באנציקלופדית הרשת "ויקיפדיה" הוקדש לאחסאן ערך.