בן חנה ויעקב-יצחק, נולד בשנת תרע"ב (יולי 1912) בעיר ריסק שבפולין. מילדותו היה חבר "השומר הצעיר". עלה ארצה ב-18.9.1933 והיה מראשוני קיבוצו, שחנה תחילה בראשון לציון והתיישב אחר-כך בנגבה. היה נאמן לערכי הקיבוץ ותבע בקנאות שמירה עקבית על עקרון השיתוף והשוויון הקיבוציים. הוא לא היה בין הפעילים פעילות פוליטית, אולם בחיי המשק תפס מקום מרכזי והיה לסירוגין מזכיר הקיבוץ, מרכז-המשק וגזבר. היה איש-עבודה, התמסר לענף האהוב עליו - גינות-נוי, והוא אשר שיווה לנגבה את יופיה. בימי קרב ומצור, אחרי השעות שעבר בעמדות הקדמיות, עסק בארגון החיים שמתחת לקרקע, טיפל באספקה ובפריקת חומרי-ביצורים, נטה שכם להעברת תחמושת, דאג להוצאת הילדים. בימי ההפוגה התמסר שוב לעבודתו האהובה, לגננות, טיפל בבננות, גזם והשקה דשא ופרחים. למה נפל אור ליום ח' באלול תש"ח (12.9.1948) בהגישו עזרה לקבוצת-חיילים שעלתה על שדה מוקשים. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנגבה. השאיר אחריו אישה ושתי בנות.