בנם-בכורם של רחל ורפאל, נולד בחודש אב תרפ"ח (1928) בתל- אביב למשפחה מטופלת בבנים. היה תלמיד בישיבת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ובגיל צעיר התחיל לעבוד ולהשתכר. כשלוש שנים עבד כמלטש יהלומים בנתניה. היה חבר "הנוער העובד" ו"הסתדרות העובדים", מסור למשפחתו ותומך בה. משה הצטרף לפלוגה הימית של נתניה, בקבוצת "סנפיר" ואת אימוניו עשה בקיבוץ נווה ים ליד עתלית. הוא הצטרף ל"הגנה" והשתתף באימונים.

במלחמת-העצמאות שירת בגדוד "מוריה" בחטיבת ירושלים והשתתף בקרבות מקור חיים, בכיבוש קטמון, בקעה ועוד. באחד הקרבות האחרונים נפצע ברגלו ולא רצה להמתין עד שיירפא כליל וחזר לשירות הקרבי, באומרו: "אם אנחנו נישאר בבית יבואו חס-וחלילה הערבים וישחטו אותנו". משה נפל במשלט בית-תול בדרך לירושלים ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948).

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.