בן כרמלה ודניאל. נולד ביום כ"ב בתשרי תשכ"ט (14.10.1968) בירושלים. בני למד בבית-הספר היסודי 'דינור' עד כיתה ח'. ילד שובב היה, הסוחף אחריו תמיד בדרך המלווה הומור ועליזות, ששבתה את סובביו. הוא המשיך ללא חבלי קליטה את מסלול לימודיו בבית-הספר 'בויאר' בירושלים וקנה לו במהרה חברים רבים. בתקופה זו השתתף בחוג סיירות.
בגיל שש-עשרה קנה אופנוע, וכך פתח בפניו אופקים חדשים וחיזק את עצמאותו. יחד עם קומץ חברים, היה יוצא 'לחרוש' את הארץ ולטעום את טעם החופש והמרחבים האינסופיים.
בעידודו של אביו התעניין בחלל, במטוסים, יצר קשר עם חברות תעופה, אסף מידע והרכיב מטוסים זעירים. תחומי העניין של בני כללו מדעים, בעיקר כימיה ואסטרונומיה. בני השתתף בחוגים לנוער שוחר מדע ויחד עם אביו ערך ניסויים בתרכובות שונות ובחינת חומרים במיקרוסקופ שלו. הוא קיווה בבא הזמן לרכוש גם טלסקופ לתצפיות בשמיים.
בהיותו בכיתה י"ב נפטר אביו של בני באופן פתאומי מדום לב. מות האב זעזע אותו מאוד כיוון שהיה קרוב אליו מאוד. למרות הזעזוע הקשה המשיך בני לתפקד בבית-הספר ובבית כאדם בוגר ואחראי. את אבלו הוא נשא בלבו. באותה תקופה החל לכתוב שירים, חלקם פילוסופיים. בני תמך מאוד באמו ובאחיו הצעיר. הוא הביע רצון לספק את משאלות ליבו של אביו, שהיה בעצמו איש מחקר ואיש ספר, שבנו ילמד וישכיל, ובני שקד על לימודיו ועשה את מבחני הבגרות ברצינות רבה.
בתקופה הקצרה שבין תום הלימודים לגיוס התגלה בני כיזם. במו ידיו הקים עסק לפרסום מוצרים שונים בצורות יצירתיות. על אף שהפרוייקט היה בחיתוליו והעובדה שהיה צעיר, בני קיבל הצעות רבות מבעלי עסקים שחלקם הגדול שכר את שירותיו. העיסוק ביוזמה זו העסיק אותו ומילא את זמנו עד גיוסו לצה"ל.
בני היה שילוב מרתק בין ילד למבוגר. בגיל כה צעיר הגיע לרמה של בשלות פנימית. השקט הפנימי שהקרין, העיד על מוצקותו ועל עולמו הפנימי העשיר.
באמצע פברואר 1987 התגייס לצה"ל והתנדב לאחת הסיירות המובחרות, שם החל את מסלול הטירונות, תחילתה של דרך.
ביום כ"ז באדר תשמ"ז (28.3.1987) נפל בעת שירותו. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אם, שני אחים, ואחות. אביו דני נפטר מדום לב שנה לפני נפילתו.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "במסגרת שירותו ביחידה התרשמו מפקדיו מהרצון העז להצליח וכן מרגישותו הרבה לחבריו ולתפקידו. בהרכנת ראש ובצער עמוק אנו איתכם..."