בנם של עאידה וראיק. נולד ביום 13.1.2002 בכפר ירכא שבגליל העליון. אח קטן לעומרי ועמיר, אח גדול לריאן.

ניר, שכונה נירן בפי קרוביו, גדל והתחנך בירכא, למד בבית הספר היסודי "ירכא" ובחטיבת הביניים ביישוב. בכיתה ט' עבר לכפר הנוער החינוכי "הדסה נעורים" בבית ינאי, שם למד בתנאי פנימייה. הוא היה תלמיד וספורטאי מצטיין, התחרה בתחרויות ריצה במסגרת הפנימייה וזכה בגביעים רבים.

עם סיום לימודיו בפנימייה התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית. במהלך השירות יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתה) ועשה חיל גם כמפקד.

אחרי השחרור עבד כמאבטח בבית המלון "בראשית" במצפה רמון.

הוא היה עצמאי ואחראי מאוד, ועשה הכול על מנת להבטיח לעצמו ביטחון כלכלי. כך, חסך כל שקל על מנת לבנות בית משלו, וכשהיה בן עשרים ושלוש בניית הבית כבר כמעט הושלמה. "אין דבר העומד בפני הרצון", נהג לומר.

"הוא היה ילד מיוחד", סיפר אביו, ראיק. "הוא היה יד ימיני. בכל פעם שהייתה לי בדיקה הוא לקח חופש ובא איתי, תמיד עמד לצידי. הוא היה ילד שלא ידע להגיד לא. אהב את כולם וכולם אהבו אותו. תמיד נרתם לעזרה".

ניר אהב מאוד לבשל, חלם להיות שף ולחוות הצלחה בקנה מידה עולמי. בנוסף, חלם להקים משפחה משלו, וכשהתארס לאהובתו היה המאושר באדם.

ניר ניהל אורח חיים בריא וספורטיבי – מעולם לא עישן, הקפיד על תזונה בריאה ולא ויתר על פעילות גופנית.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה היה ניר בעיצומו של תהליך גיוס לשב"ס (שירות בתי הסוהר). אביו, ראיק, שירת בעצמו בשב"ס ואף קרא לניר על שם בית הספר שבו עבר את ההכשרה – "מרכז ההדרכה הארצי לסוהרים על שם גונדר אריה ניר". ניר, שספג את משמעות התפקיד מילדות, שאף להמשיך את דרכו של אביו ולהסב לו גאווה. "הוא רצה להביא כבוד לבית ותמיד הביא תוצאות", סיפר אביו.

ב-20.12.2023, כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, התגייס ניר לשירות בתי הסוהר ושירת ביחידת "נחשון", מרחב צפון.

במקביל להליך הגיוס ולשירות בשב"ס, לא ויתר ניר על שירות מילואים ולחם במשך שבועות ארוכים בשטח רצועת עזה.

רב-סמל ניר אבו טריף נפל בעת שירותו ביום 3.2.2025. בן עשרים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בירכא. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

חברו, עלם, כתב: "ניר אחי היקר, אני מתגעגע אליך. עברנו מלא חוויות בחיים, צחוקים ורגעים לא פשוטים. הבנתי כמה אתה יקר לליבי אחרי שעזבת אותנו, כמה אני אוהב ומעריך אותך. היית כמו אח ומעבר. יהי זכרך ברוך".

"נזכור אותך תמיד אח יקר", כתב אהרון, "כמה שאתה חסר, הצחוק שלך, הקלילות שלך".