בנם של חיה וקורט. אליהו נולד בישראל ביום ט"ו בטבת ת"ש (27.12.1939). אח של מרגלית וירון.

אליהו גדל בתל אביב, בה סיים את לימודיו היסודיים בבית חינוך לילדי עובדים "הר נבו". בנעוריו היה חניך בתנועת "השומר הצעיר".

בשנות החמישים עקרה משפחתו למושב תלמי אלעזר הסמוך לחדרה, במסגרת מבצע התיישבות "מהעיר אל הכפר" שיזמה הסוכנות היהודית.

אליהו פנה ללימודים תיכוניים בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" בחולון, אותו סיים בשנת 1957 תוך התמחות מיוחדת בשני מקצועות - גידול בקר ומכניקה.

עם סיום לימודיו, עזר אליהו בפרנסת המשפחה: עבד תחילה במשק הוריו במושב, ולאחר מכן שימש כנהג וכמדריך חקלאי בבית הספר החקלאי בפרדס חנה.

בהגיע זמנו להתגייס לצה"ל אליהו החל את שירותו הצבאי בחטיבת גולני. לאחר מכן עבר לחיל השריון, במסגרת זו עבר קורס מ"כים וקורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים.

בשנת 1962 הצטרף אליהו לשירות הביטחון הכללי, עבר קורס טירונים והוצב ביחידת המבצעים של השירות. בשנת 1965 הוא הושאל ליחידה לאבטחת אישים ושימש, בין היתר, כמאבטחם של ראשי המדינה דוד בן-גוריון ולוי אשכול.

בשנת 1967, לפני מלחמת ששת הימים, עבר אליהו מחיל השריון לחיל המודיעין - שם עבר קורס חוקרי שבויים ומונה לתפקיד קצין חקירות בצוות מיוחד. במהלך המלחמה וגם לאחריה הוא גויס למשך מספר חודשים למשימות חקירות שבויי מלחמה שנעצרו, ובסיומן חזר לתפקידו בשירות.

בשנת 1966 אליהו נישא לבחירת ליבו, שרה. ביולי 1968 נולד בנם היחיד - גיא.

אחרי נישואיו שב אליהו ליחידת המבצעים ובתפקידו האחרון היה מבצע בכיר.

לאורך כל שנות שירותו מילא אליהו במסירות רבה תפקידי שטח אופרטיביים, שדרשו שעות עבודה ארוכות בתנאים קשים וחריגים. גם משחלה במחלה קשה, שפרצה מייד לאחר המלחמה, בשלהי שנת 1967, הוא המשיך בעבודתו כרגיל.

אליהו נפטר ביום ל' בסיוון תשכ"ט (16.6.1969). בן שלושים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמים בפרדס חנה. הניח אישה, בן רך בשנים, הורים, אח ואחות.