בן אהרן ואיטא. נולד ביום י"ח בניסן תרע"ו (21.4.1916) בוילנה שבפולין. אחרי סיימו בית-ספר תיכון בארץ-מולדתו למד שנתיים בפקולטה למדעי-הרוח באוניברסיטה; ספג מרוחה היהודית ומאוירתה של עירו. מגיל י"ב השתייך לתנועת "השומר הצעיר" והיה חבר ההנהגה הראשית בה. באותם הימים כבר התבלט בפעילותו בשדה הספרות והאמנות. עם בואו לארץ בשנת 1939 הצטרף לקיבוץ עמיר. עסק בענייני-תרבת והירצה על נושאים ספרותיים מתוך התלהבות ואהבה. היה חבר ה"הגנה" ובמשך חמש שנות-חייו האחרונות היה מפקד מחנה מרכוס. קצין בדרגת רב-סרן בצבא-הקבע. ידע לשמור ולהגן על זכויות-פקודיו וגם לדאוג להם - ועל כך אהבוהו. במאור-פניו-ונפשו השכיל להפוך את מחנהו לבית קורן-אור וכמדריך צבאי להנחלת ההשכלה הצליח לקרב את אנשיו עד כדי כך שרבים מהם ראוהו כאביהם הרוחני. נפל ביום כ"ז בסיון תשי"ג (10.6.1953) בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה, בן ובת. במחנה-מרכוס נמצא חדר-ספריה הנקרא על שמו.