בן מליה ויעקב, נולד ביום כ"ד בסיוון תר"ע (1.7.1910) בווארשה, בירת פולין. ישראל-יחיאל למד באוניברסיטה והוסמך כמהנדס- חקלאי. הוא עלה ארצה בשנת 1931 והשתקע ברעננה. עם עלייתו החל לעבוד בפרדסים, בהמשך עבד כנהג טרקטור ולבסוף היה נהג מונית בשירות איגוד משקי-העופות. חבר ה"הגנה" משנת בואו לארץ. הוא נהרג ביום י' בניסן תש"ח (19.4.1948) בכביש הראשי מקבוצת גבע לעפולה, בהובילו אפרוחים ממשקי עמק יזרעאל לשרון והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברעננה. הניח אישה ושני ילדים, בת ובן.