בן-הזקונים של שרה וזנביל הכהן, נולד ביום כ"ט באייר תר"ף (17.5.1920) בעיר פביאניץ, פולין. אחרי שסיים את בית-הספר עבד כפועל במפעל האריגה של אביו. כשפרצה מלחמת-העולם השנייה נדד עם הפליטים מזרחה לאזור הכיבוש הרוסי ונשלח לעבודה בבית-חרושת. משנת 1941 שירת בצבא הרוסי ובשנת 1943 התגייס לצבא הפולני, שאורגן ברוסיה לאחר הסכם סטלין-שיקורסקי והשתתף במסע שחרור פולין מיד הגרמנים. כשהגיע לעיר-הולדתו נודע לו שמכל משפחתו המסועפת לא נשאר איש בחיים. הוא המשיך לשרת בצבא הפולני ונשלח עם גדודו למשמר על גבול צ'כוסלובקיה. בתפקידו זה העביר שיירות רבות של יהודים מרוסיה ומפולין ומיתר ארצות מזרח-אירופה, שברחו מערבה למחנות-העקורים, כדי לעלות לארץ-ישראל. כשנודע לו שהוא צפוי למאסר בגלל מעשיו אלה, ברח גם הוא למחנה העקורים בברגן-בלזן. ישראל נרשם לקיבוץ- הכשרה ובזכות עזרתו ל"בריחה" השתדלו המוסדות לאפשר לו את העלייה בהקדם. בינתיים שידלוהו קרוביו מאמריקה במכתבים שיבוא אליהם והיו מוכנים לשלוח לו תעודות וכסף להוצאות הדרך, אך הוא סירב. כשנתקבלה במחנה מכסת סרטיפיקטים ואיש אחד מרשימת הזוכים נעדר, ניתן לו הסרטיפיקט והשם של הנעדר, וכך הגיע לארץ ב-1947 כעולה חוקי בשם המושאל ירחמיאל אדלמן.

בהגיעו לארץ עבד כפועל בניין, הצטרף ל"הגנה" ושירת בה בחולון. במרס 1948 צורף לגדוד "הפורצים" של חטיבת הפלמ"ח "הראל". היה לעזר למפקדו בניסיונו הצבאי. ישראל השתתף בכיבוש הקסטל ובפעולת "נחשון" ונפל בהתקפת הלגיון על הראדאר ביום י"ח באייר תש"ח (27.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.