בן יפה וישעיה. נולד בשנת תר"ף (1920) באפגניסטן. בשנת 1926 עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה בירושלים. דן סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "תלמוד תורה", ואחרי-כן עבד כמכונאי ב"תנובה". מנעוריו בלט ברוח ההתנדבות שבו. תמיד התנדב לעזור לכל מוסד שביקש את עזרת הציבור, והיה פעיל באופן מיוחד בארגון מכבי-האש בירושלים. דן היה נער מוכשר בתחומים רבים: היה ספורטאי והצטיין כשוער בקבוצת הכדורגל של "הפועל", ועם זאת נמשך למשחק ולאומנות בכלל. רבים ממכריו טענו שיש לשלוח את תמונותיו להוליווד, משום שצפוי לו עתיד כשחקן קולנוע מצליח.

כשהיה בן שמונה-עשרה התנדב לחיל הנוטרים, ושימש כנוטר באזור אבו-גוש. ביום י"ד באדר ב' תש"ג (21.3.1943) נפל דן בעת מילוי תפקידו, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הזיתים. הניח אחריו אב, שלושה אחים וחמש אחיות.