בן רודה ויהושע. נולד בשנת תרע"ו (1916) בפלונסק שבפולין למשפחה ציונית בה ספג חינוך לאומי ונטייה לפעילות ציבורית. אביו היה מורה לעברית ומשה אהרון היה פעיל בתנועת "החלוץ" וגם עסק בחינוך עברי בחוגי הנוער החלוצי בעיירות פולין. לאחר עליית הוריו לארץ-ישראל עלה גם הוא ארצה בשנת 1936. הוא היה לפועל במשרד הקבלני של ההסתדרות ועבד בסלילת כבישים ובעבודות חלוציות אחרות.

במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי והוצב לחיל ההובלה שבו שירת כמדריך נהיגה במצרים ובלוב. בינואר 1941 עלתה המכונית הצבאית, שנסע בה עם עוד שלושה חיילים, על מוקש בדרנה שבלוב. שניים מן הנוסעים נהרגו במקום ומשה אהרון , שסבל מזעזוע מוח קשה, הוחש על פי בקשתו לבית החולים "בקור חולים" בירושלים. שמונה חודשים נלחם על חייו וסירב להשתחרר מן הצבא מתוך אמונה שיבריא ויוכל לשוב לשירות. ביום י"ב באלול תש"א (4.9.1941), מת מפצעיו והובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. הניח אשה, הורים ואחות.

תולדות חייו ונסיבות מותו פורסמו ברשימה בעתון "דבר" וב"ספר פלונסק". שמו גם הונצח ב"ספר השנה של העיתונאים" תש"ו". 

עוד על שירותו בצבא הבריטי: 
משה- אהרון חלף (Chalef Moshe Aharon), מספר אישי בריטי PAL/70, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. - Royal Army Service Corps) ביחידה 68 R&T Coy. מקצועו הצבאי - נהג. בהמשך הועבר ליחידה 5 Motor Trans. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות הצבאי MOUNT OF OLIVE JEWISH CEMETERY (Civil), JERUSALEM, ישראל.
מיקום הקבר: Havra Kadisha Kehilot Jerusalem, Plot 14. Row 10. Grave 5.