בן יחיאל-דויד וזהבה. נין לרבי מצ'כנוב בפולין. נולד ביום פטירת הרבי, ה' באדר א' תרפ"א (13.2.1921) בעיר אוזרקוב אשר בפולין. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1925. חונך בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בתל-אביב והמשיך בשעורי-ערב עד שסיים את לימודיו התיכוניים. לפני מלחמת-הקוממיות שירת כנוטר. נטה לספורט והדריך באיגוד הספורטיבי הדתי "אליצור". כן נטה לספרות ולאמנות. הראה כשרונות הנדסיים בהכנת תכניות למכונות שונות. לבו הלך אחרי החרדים, כפי שתוכיח דבקותו בדת - בקניית ספרי-קודש ונברשות-חשמל לבית-הכנסת ובעברו לפני התיבה מפעם לפעם. טוב-לבו התבטא במעשיו: היה תורם קבוע לבנק-הדם במשך עשר שנות-חיים, היה מחלק את פתו לרעבים גם בשעת-דחקו, היה עוזר לכל מי שפנה אליו אף למעלה מיכלתו. כדי למצוא את לחמו עבד בעבודות שונות אשר למדן - וביניהן צבעות, מסגרות, פנקסנות, וכשהיה עוסק בחיתוך-יהלומים נעשה למנהל בית-החרושת במחלקת-הליטוש. מתחילה גויס לצה"ל ביוני 1948 אולם המשיך לשרת בצבא-הקבע בדרגת רס"ר. נפטר במחלה ביום כ"ט במרחשון תש"ך (30.11.1959) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ושתי בנות.