בן חיה ומאיר. נולד בשנת תרס"ז (1907) בליטא ובשנת 1925 עלה לארץ-ישראל. הוא התגורר בפתח-תקווה, היה מראשוני חברי הסתדרות העובדים במושבה ועם הלוחמים למען עבודה עברית. לימים הצטרף ל"הגנה" והיה פעיל בשורותיה. בתקופת המאורעות נשלח מפתח-תקווה לעבודות קידוח מים באדמות הג'יפטליק שליד ים-המלח. ביום כ"ב בתמוז תרצ"ח (21.7.1938), כשיצא עם קבוצת פועלים מלווים בנוטרים לעבודה בעין-פשחה, הותקפו על-ידי כנופיה ערבית שהרגה את אברהם יחד עם חברו לעבודה חיים יוסלוביץ והנוטרים שלמה שוילי ואברהם עבדי-צדק. אברהם הובא למנוחות בבית העלמין בפתח-תקווה. הניח אשה ושני בנים.

על אבן סלע מאבני המקום, הנמצאת מעל בור הקידוח במקום הירצחם, למרגלות מערת קומראן, נכתב על-ידי חברם משה עדקי שהיה אתם בשעה שהותקפו, והצליח להימלט: "פה נפלו אנשי ההגנה שלמה שוילי, אברהם עבדי-צדק, חיים יוסלביץ, אברהם זליקוביץ. הם עלו למצוא מים להחיות השממה 21.7.1938".