בן חנה ויוסף, נולד בשנת 1922 ברומניה. היה בחור משכיל, בעל השכלה תיכונית, שרכש לו בקיאות ברוב הלשונות של אירופה המרכזית והמזרחית. לפרנסתו עבד כשרברב וחשמלאי.

במלחמת-העולם השנייה מצא את הדרך אל הצבא הרוסי ושירת בחיל-החפרים בדרגת רב-סמל.

אחרי השחרור הלך ב"נתיב-הבריחה" והגיע לארץ דרך קפריסין ביום 15.10.1947. עד פרוץ מלחמת-העצמאות עבד במקצועו.

בפרוץ המלחמה התנדב לשמירה בנשר. אנשי הקבוצה, שהוא היה אחראי להם, קראו לו "אבא" בגלל הצורה שבה התנהג אליהם ודאג להם. הוא היה בעל חוש ציבורי מפותח ושמח לעזור לזולת - ותכונותיו אלו התבלטו בימי המלחמה לא פחות מאשר בימי שלום. אלברט שירת בחטיבת "כרמלי" השתתף בהתקפה על בירווה, לאחר שזו נפלה בידי כוחות קאוקג'י. בקרב זה נפל, בעצם ימי ההפוגה השנייה, ביום י"ז בסיוון תש"ח (24.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. בחוץ-לארץ השאיר את הוריו ואת כלתו, שציפה לעלייתם.