בנם של אולגה וניקולאי. נולד ביום כ"ה באדר א' תשס"ה (6.3.2005) באוקראינה. אח לאיליה.

אלכסנדר, שכונה גם סשה ו-אלכס, גדל באוקראינה עד שהיה בן שש (2011), אז עלה ארצה עם משפחתו. תחילה, התגוררה המשפחה בקיבוץ יפתח, מדרום לקריית שמונה, שם למד בבית הספר היסודי המקומי. בהמשך, כשהיה בכיתה ה' השתקעה המשפחה בנהריה וסשה המשיך את לימודיו בבית ספר יסודי ובתיכון "אורט שחקים" בעיר, במגמת מדיה ותקשורת.

כילד, היה שקט וצנוע. לא הרבה במילים, אך לאט לאט נפתח ופרח. הוא היה נער אהוב ומוקף חברים, בעל רגישות רבה לסובביו וחוש הומור מיוחד. חבריו העריכו אותו מאוד וידעו שתמיד יהיה שם להציע להם תמיכה, עצה טובה או אוזן קשבת. במוריו נהג בכבוד, נרתם בשמחה לכל משימה וסייע רבות בשמירה על ציוד המגמה.

כשהיה בין שבע-עשרה, פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה (24.2.2022). סשה החל לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות וניהל שיחות רבות עם בני משפחתו שנותרו באוקראינה, ושאליהם היה קשור מאוד. חבריו בארץ התעניינו מאוד במאורעות המלחמה ובתחושותיו לגביה, והוא עדכן אותם באופן שוטף ושיתף אותם בדאגה למשפחתו.

עם תום לימודיו בתיכון, עבר קורס נהיגה קדם-צבאי, במטרה להשתלב כחייל באחד מתפקידי הנהיגה הצבאיים.

ב-27.8.2023 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הלוגיסטיקה כנהג משא כבד בגדוד 71 (גדוד "רשף") של חטיבת השריון 188 ("עוצבת הברק"). מהרגע הראשון הפגין חריצות ונחישות, היה נכון לכל משימה ועשה הכול עם חיוך ועם רצון גדול לתרום.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

סשה סיים את הטירונות ימים בודדים לפני פרוץ המלחמה. בימים הראשונים של המלחמה הצטרף עם חבריו מהטירונות לגיוס הכללי והם ביצעו משימות צבאיות שונות - הובלת תחמושת, ציוד לחיילים, שינוע פצועים. אחד מתפקידיו של סשה היה עזרה לאנשי זק"א, כנהג רכב הובלת חללים מבסיס "שורה" לקבורה.

בחודש נובמבר הוא התייצב בבסיס חטיבת השריון 188 להמשך השירות. בימים האלה גדוד 71 הוצב בגזרת הר דוב שבגבול הצפון, אליו התפשטה המלחמה מיומה הראשון.

במשך חודשים ארוכים פעל סשה במקצועיות ובמסירות, אהב את תפקידו, התגאה למלא אותו ולתרום את חלקו ללחימה ואף שקל להמשיך לשירות קבע.

ביום רביעי, 3.7.2024, יצא מהבסיס לכרמיאל, על מנת לערוך טיפול לרכב הצבאי. לקראת השעה 11:30 בבוקר, כשהלך בעיר עם עמיתו ליחידה, הגיח מחבל מאחוריהם והחל לדקור אותם.

סשה וחברו נפגעו אך התעשתו מיד, ועל אף פציעותיהם הצליחו לדרוך את כלי הנשק שלהם תוך שניות ספורות וירו במחבל עד שנוטרל. רגעים ספורים לאחר מכן סשה התמוטט ופונה לבית החולים בנהריה במצב אנוש. הרופאים נאבקו על חייו במשך זמן רב, אך לבסוף נאלצו לקבוע את מותו.

חברו נפצע באורח קשה, אך ניצל. בתגובתם ההרואית והמהירה, מנעו השניים אסון כבד יותר.

רב-טוראי אלכסנדר סשה יקימינסקי נפל בקרב ביום כ"ז בסיוון תשפ"ד (3.7.2024). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

אימו, אולגה, ספדה לו: "אין מילים לתאר את הכאב הגדול שלנו. כולם אהבו אותך סשה. המורים, המחנכים. תמיד הבן שלי היה מקובל... הרגשנו אותך בבית, אחיך ואבא שלך מתגעגעים אליך מאוד, אתה כל כך חסר לנו. עכשיו אתה גיבור. אני לא רוצה אותך גיבור, רוצה אותך לידי בבית, ליד המחשב ועם החברים שכל כך אהבת".

ענת, רכזת השכבה בתיכון "אורט שחקים" שבו למד, ספדה: "סשה נרצח בפיגוע בכרמיאל, אך במעשהו האמיץ והנחוש הוא מימש את האמירה 'במותו ציווה את החיים'... סשה היה דמות מופת של נער נעים הליכות, צנוע, אדיב וחבר נאמן. הוא תמיד היה שם למען חבריו ובני משפחתו והפגין ערכים של חברות אמת, אומץ לב והקרבה... יהי זכרך ברוך, סשה. אנו מבטיחים לזכור ולהנציח את מורשתך וגבורתך".

פינת הנצחה לסשה הוקמה בקניון "חוצות" בכרמיאל, סמוך למקום נפילתו.

אלכסנדר (סשה) מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד, סמוך למחלף בן שמן, באתר ההנצחה "יד לשריון" בלטרון ובמרכז מורשת ההנצחה והגבורה של חטיבה 188 ברמת הגולן.

הוא מונצח בבית "יד לבנים" בנהריה עירו, באתר ההנצחה האינטרנטי לחללי מערכות ישראל תושבי העיר, ובאתר ההנצחה האינטרנטי לבוגרי רשת "אורט" שנפלו במערכות ישראל.