אסיף לוגר 519241
חיל שריון unit of fallen סמל
חיל שריון

אסיף לוגר

בן עדי ועידן

נפל ביום
נפל ביום ט"ז בחשון תשפ"ד
31.10.2023

בן 21 בנופלו

סיפור חייו


בנם של עדי ועידן. נולד ביום ג' בחשוון תשס"ג (8.10.2002) בקיבוץ יגור שלמרגלות הר הכרמל. אח לרימון, קמה ותמוז.

אסיף גדל והתחנך בקיבוץ יגור בכיתת "להבה". למד בבית הספר היסודי "ניצני הכרמל" והמשיך את לימודיו בתיכון האזורי "כרמל-זבולון". בן אהוב להוריו ואח מסור לשלושת אחיו. בילה בילדותו זמן איכות עם הסבים והסבתות ביגור ובקיבוץ בית השיטה. בפגישותיו עם סבתו שושנה למד על גיבורי המיתולוגיה היוונית, גילה סקרנות רבה ונשאב לעולמות הדמיון. בסוף כיתה א' החל לגמוע בשקיקה את סדרת ספרי "הארי פוטר", ובמשך שנים ליוו אותו ספרי פנטזיה רבים. היה ילד מבריק, חד ודעתן, תלמיד מצטיין שידע לשאול שאלות, לעבד מידע באופן ביקורתי ולפעול באופן עצמאי, בדרכו שלו.

גדל והיה לנער מוכשר, בוגר ואחראי, יפה תואר ובעל נוכחות כובשת, כזה שמותיר חותם בכל מקום שאליו הגיע. תמיד נאמן לעצמו, כן וישר. איש של אנשים, פתוח ונגיש לכל אחד, ומוקף חברים טובים בכל עת. הפיץ אור ושמחה על כל הסובבים אותו, וניחן בטוב לב, ברגישות ובחוש הומור מיוחד.

בתיכון התמקד יותר במוזיקה מאשר בקריאה. את הספרים הרבים החליפה הגיטרה, ושעות הפנאי שלו הועשרו בעריכה ובהפקה של מוזיקה אלקטרונית. האזין למוזיקה מגוונת, חקר וגילה שירים חדשים וסגנונות מוזיקליים, וחשף את חבריו הקרובים לתגליותיו בתחום המוזיקה. כדי להעמיק את הידע שלו בתחום החל ללמוד הפקה מוזיקלית אצל די-ג'יי במתכונת של שיעורים פרטיים.

מלבד העיסוק במוזיקה והרצון להתמקצע בתחום, אהב לטייל בארץ ובחו"ל. בבית ספר התיכון הצטרף לחוגי סיור של החברה להגנת הטבע ובכיתה י' יצא לקורס מד"צים. אסיף היה אחראי מאוד והעדיף להיות המאסף בטיולי השכבות הצעירות, מי שוידא שכל החניכים יגיעו בשלום לסוף הטיול.

בילה במסיבות ונהנה לרקוד עד אור הבוקר. אחד מחבריו סיפר שאסיף אהב את החיים, וחי אותם באינטנסיביות כאילו כל יום הוא יומו האחרון.

עם סיום לימודיו התיכוניים התנדב לשנת שירות בכפר הנוער "נירים", מסגרת פנימייה לנוער בסיכון בסמוך למושב בוסתן הגליל בצפון, על חוף הים התיכון. היה חלק מסגל הכפר והיווה עבור הנערים מודל לחיקוי ומעין אח בוגר ערכי ומיטיב. כפי שהיה מחויב ומסור למשפחתו ולחבריו, כך גם היה מסור לבני הנוער שהדריך. ידע לשמור על רוגע ברגעים טעונים, והשרה עליהם שלווה וביטחון. התחבר לתפיסת העולם של הכפר, שמדגיש את הכוחות הטמונים בנערים ובנערות ואת היכולת שלהם לשקם את עולמם הרגשי ולהשתלב בחברה. לאחד מהנערים, שהיה במצוקה, אמר, "רק שים נעליים, השאר כבר יקרה מאליו". המשפט הזה הפך למוטו עבור אותו חניך, והוא אפילו קעקע אותו על גופו כתזכורת יום-יומית ליכולת שלו לקדם את עצמו אם רק ירצה.

בתום שנת השירות ובחודשים שלפני גיוסו לצבא למד אסיף טכנאות סאונד. הוא השקיע בלימודים שעות רבות, ובו-בזמן עבד באולפן הקלטות. כמו כן, עיבד ויצר מוזיקה באולפן הקלטות ביתי, שעמד לרשותו.

ביום 5.12.2022 התגייס לצה"ל. לאחר שאותר למסלול ישיר לקצונה בחיל השריון, שירת בפלוגת "בז". עבר את מסלול ההכשרה עד לקבלת סיכת הלוחם בחיל השריון. בתום המסלול המפרך ובטרם יצא למסלול לקצונה העדיף לחוות את השטח בחטיבת שריון מבצעית, שובץ לגדוד 77 ("עֹז") של עוצבת "סער מגולן" (חטיבה 7), הנמצאת תחת פיקודה של אוגדה 36. שירת בטנק מרכבה סימן 4 בתפקיד תותחן. הצטיין בשירותו והיה מיועד לצאת לקורס מפקדי טנק (מט"קים). היה גאה בשירותו הצבאי ובמורשת הקרב של גדוד 77, בין היתר ממלחמת יום הכיפורים.

בכל חופשה שקיבל במהלך השירות מיהר אסיף להגיע לאולפן ההקלטות של הדי-ג'יי כדי להעשיר את ידיעותיו וניסיונו בהפקה מוזיקלית. תכנן להתמקד במוזיקה לאחר שחרורו משירות סדיר, ואף חלם להקים אולפן הקלטות משלו.

בקיץ 2023 הוצב אסיף עם חיילי גדוד 77 בגזרת רצועת עזה ועסק בפעילות מבצעית. ב-24 באוגוסט פרסם פוסט אחרון באינסטגרם, ובו תצלום שלו על רקע רצועת עזה, שאליו הוסיף את הכיתוב: "רוצים ממני אש, אני רוצה שקט".

בימים האחרונים של חג סוכות תשפ"ד, כששהה הגדוד בעוטף עזה, יצא עם עוד מספר חיילים לסדר את האנדרטה של גדוד 77 בהר החרמונית ברמת הגולן ולהכשיר את המקום לקראת טקס ציון חמישים שנים למלחמת יום הכיפורים. לאחר הטקס יצא הביתה וניצל את הזמן כדי להשתתף בפסטיבל מוזיקה שהתקיים בירושלים ביום חמישי, 5 באוקטובר. אסיף התכוון לנסוע גם לפסטיבל המוזיקה "נובה" באזור קיבוץ רעים, בגבול רצועת עזה, שנפתח ביום שישי ואמור היה להימשך בשבת, אבל ברגע האחרון ביטל את התוכנית משום שהיה עייף.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר שהה אסיף בביתו בקיבוץ יגור. זמן מה לאחר תחילת המתקפה, בעוד חבריו לגדוד נלחמים במחבלים שפשטו על עוטף עזה, הוזעק אסיף ליחידה. אביו הסיע אותו לעיר אשקלון, ושם חבר לכוח שלו והצטרף ללחימה.

בהמשך חודש אוקטובר 2023, בשיחת הטלפון האחרונה שניהל עם אביו לפני הכניסה הקרקעית של כוחות צה"ל לרצועת עזה, הביע האב דאגה מהלחימה הצפויה, ואסיף גילה קור רוח והרגיע אותו.

ב-29 באוקטובר 2023 נכנסה יחידתו של אסיף לצפון רצועת עזה, שם הם נלחמו בעוז ובגבורה.

ב-31 באוקטובר, שלושה ימים לאחר הכניסה הקרקעית, פשטו הכוחות על מטרה במרחק שלוש-מאות מטרים מהם. שני טנקים החלו להתקדם לעבר היעד, ובאחד מהם היה אסיף. בנקודה מסוימת הטנק עצר לרגע, ומחבל שיצא מפיר מנהרה הצמיד לטנק מטען חבלה רב-עוצמה. הפיצוץ חדר את הטנק וגרם לפגזים בו להתלקח. עשן רעיל וסמיך ואש חדרו לתא הלוחמים, וכתוצאה מכך אסיף נהרג.

בתקרית נהרג גם סגן מפקד הפלוגה, סרן אריאל רייך, ושני אנשי צוות נוספים ששהו בטנק נפצעו באורח קשה.

רב-טוראי אסיף לוגר נפל בקרב ביום ט"ז בחשוון תשפ"ד (31.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ יגור. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

על מצבתו חקקו אוהביו משפט מתוך שיר שכתב, המייצג את דרכו בחיים: "אני לא מצטער שנגמר, אני שמח שהיה".

לאחר נפילתו של אסיף מצאו הוריו מבחר גדול של שירים שכתב בטלפון, בפתקים ובמחברות, ובהם שירי ראפ מלאי הומור וגם שירי אהבה. באחד הפתקים כתב לעצמו "להשקיע יותר במוזיקה", ועל כך אמרו הוריו, "זו הייתה צוואתו". בעקבות זאת החליטו להנציח את זכרו במיזם מוזיקלי של תחנות הרדיו גלי צה"ל וגלגלצ, "שבעה שירים באוקטובר", שנותן קול ומנגינה לשירי הנופלים. במסגרת המיזם ביצעה הזמרת ריטה את השיר "עד בלי די", שיר אהבה שכתב אסיף בחופשה בסיני, לפני השירות הצבאי, ואלה חלק ממילותיו: "נאחז בתמונה של ימים יותר פשוטים, / הרוח לוחשת זיכרונות וצלילים / בסופות העזות אני נרגע ומתעורר / ונושם עמוק ללב ימים פשוטים יותר". בעזרת המפיק גלעד שמואלי הוענקה לשיר פרשנות של "ספוקן וורד" והוא בוצע כדקלום. ניתן להאזין לו ביוטיוב בכתובת:

https://www.youtube.com/watch?v=_C87dqpUDus

לזכרו של אסיף כתבה אימו שירים רבים, שפורסמו בין השאר במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ", ובהם השיר "כיפורים": "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם / וְעַל דַּעַת הַזְּמַן / וְעַל דַּעַת הַטַּנְק / בַּמָּקוֹם הַלֹּא נָכוֹן / בַּזְּמַן הַלֹּא נָכוֹן / בַּטַּנְק הַלֹּא נָכוֹן / וְהִנֵּה נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם / נִפְתְּחָה הָאֲדָמָה / וְנִנְעֲלָה".

שיר נוסף, "מה לך יחידה", כתבה האם בעקבות יצירתו של שלמה אבן-גבירול: "מָה לָךְ יְחִידָה / שֶׁמָּצָאת עַצְמֵךְ בַּחֲשֵׁכָה / מֻכַּת יָרֵחַ (אוֹ יָגוֹן), / מְטִילָה קֻבִּיָּה בְּמִשְׂחַק / סֻלָּמוֹת וַחֲבָלִים, / גּוֹלֶשֶׁת בַּעֲלִיּוֹת הַלֵּב? / כְּמוֹ חַמָּנִית צְהוּבַת רֹאשׁ / הַפְנִי פָּנַיִךְ אֶל הָאוֹר".


סיפורי חיים נוספים בנושאים דומים:

מקום מנוחתו


בית העלמין (חלקה צבאית) יגור

חלקה: 1שורה: 6 קבר: 3

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון